המרכז לחקר החברה החרדית – רשימת המאמרים
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> 
רשימת המאמרים

רשימת המאמרים

 רשימת המאמרים בכתב העת לחקר החברה החרדית לפי סדר יורד של מועד ההוצאה לאור

 

מאמרים כרך 2 תשע"ה תקצירים מקוצרים להצגה מוקדמת

התפתחותם של מחקרי-מדיניות אודות החרדים בישראל

כרך 2 תשע"ה 2015/2014 (אוקטובר 2014): 23-1 

תקציר: במסגרת הספרות המחקרית על החרדים בישראל (קפלן, 2003, 2009) אך גם במקום משלו, התעצב תחום מחקר ייחודי, מחקרי מדיניות על החרדים. במאמר זה אעמוד על חשיבות תחום מחקר זה, ייחודו, הנושאים המרכזים בהם הוא עוסק, התימות המרכזיות המאפיינות אותו ותהליך התפתחותו של ידע זה. במאמר זה נבחנות גם הזיקות בין ידע זה לבין המחקר האקדמי "הטהור" אודות חרדים, ובין ידע זה לכוחות חברתיים ולמציאות החברתית. המאמר מראה כי ידע זה התאפיין במעבר מהתמקדות בסוגיות ברמה מקומית, כמו יחסי חרדים-חילוניים בירושלים, להתמקדות בסוגיות ברמה לאומית, כמו השפעת החרדים על הכלכלה הישראלית. המאמר גם מראה כי המחקרים שנכללים במסגרת ידע זה האיצו שינויים בחברה החרדית ובחנו את התרחשותם. טענה נוספת היא כי ידע זה גם משקף שינוי ביחסי הכוח בין החברה הסובבת לחברה החרדית.

מאמרים כרך 1 תשע"ד תקצירים מקוצרים להצגה מוקדמת

אחרי שמזבח מוריד דמעות: התמודדות אישית וחברתית עם גירושין בחברה החרדית

כרך 1, תשע"ד 2014/2013 (ספטמבר 2014): 126-100

תקציר: מחקר זה בוחן את תופעת הגירושין במגזר החרדי, את דרכי ההתמודדות של הגרושים עם מצבם, ואת יחסה של החברה החרדית אליהם. הגירושין בחברה החרדית אינם נידונים בציבור, אך התפתחות פרמטרים שונים, כגון הקמת קבוצות תמיכה לנשים חד-הוריות חרדיות, קבוצות טיפול לבני-משפחות של גרושים, התפתחות של מערך טיפולי-אקדמי מקרב החברה החרדית והקמת מקלטים לנשים מוכות בחברה החרדית, מעידה על התרחבות התופעה. 

מאמר זה בוחן באמצעות כלים איכותניים-פמנולוגיים את תגובות הפרט, המשפחה והחברה החרדית לגירושין. במחקר השתתפו 61 מרואיינים מארבע קבוצות שונות בחברה החרדית: נשים גרושות, גברים גרושים, בנות בוגרות להורים גרושים ואנשי-מקצוע המעורבים בתהליך. המחקר נערך באמצעות מדגם 'כדור-שלג'. הוא אינו בוחן את הסיבות לגירושין, אלא את תוצאותיהם. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת וכואבת של חברה אשר דוחה אקטיבית או פסיבית את תופעת הגירושין ואת אלה שנקלעו אליה, לצד התעצמות אישית ותהליכי אינדיבידואליזציה של המתגרשים, אשר בוחרים להמשיך ולחיות בקרב החברה החרדית חרף הדחייה שהם חשים ממנה. 

 

שלומית פלינט- בין הפרט לקהילה: דפוסי מגורים של אוכלוסייה חרדית בירושלים 

כרך 1 תשע"ד  2014/2013 (אוגוסט 2014): 99-66

תקציר: מאמר זה בוחן את דרכי ההתארגנות של אוכלוסייה במרחב. באוכלוסייה החרדית, המורכבת ממגוון זרמים ופלגים, מתגלה הזהות הקהילתית כרכיב מרכזי בארגון הפנימי של שכונות המגורים המסוגרות. העדפות המגורים המוצהרות של האדם החרדי, המבקש לחיות בקרב "דומים" – בני הזרם החרדי שאליו הוא משתייך –  מניעות תהליכים של התקבצות ויוצרות דפוסים שונים של היבדלות. המנגנונים המניעים את הארגון המרחבי נבחנו כאן בשני מקרים: ברמת-שלמה, שהיא שכונה חדשה-יחסית בחלק החיצוני, העוטף, של ירושלים, בה ארגון הפרטים נערך על ידי ראשי הקהילה; ובסנהדרייה, שכונה ותיקה ומבוקשת בעיר הפנימית של ירושלים, בה הפרטים חופשים יחסית ומונְחים על ידי 'רוח הקהילה'. דרכי הארגון השונות מאפשרות לעצב את בחירת מקום המגורים של משק הבית בתבניות מרחביות משתנות. במקרה הראשון מושגת היבדלות חדה של בני הזרמים החרדיים השונים – כל זרם בתת-השכונה המיועדת לו. במקרה השני מתקבל דפוס מרחבי מעורב לכאורה. מבט מעמיק מגלה כי הוא מתנהל על פי 'קוד-מרחב' עקבי, המאפשר לפרטים לחוש שייכות לקהילה גם במרחב מעורב-יחסית ומעלה את רמת הוודאות והשליטה שלהם בכל הקשור לזהות הסביבה בה הם חיים. הבנת תהליכי הסגרגציה המתוארים במאמר זה משמשת בסיס לניסוח תהליך תכנון המביא בחשבון מאפייני ארגון מרחבי של קבוצות אוכלוסייה בערים חדשות, בערים מתחדשות ובמרכזי ערים ותיקות.

יצחק טרכטינגוט - יציאה לעבודה בקרב בני-ישיבות חרדים: הסיבות, החששות ממנה והתפיסות כלפיה

כרך 1, תשע"ד 2014/2013 (יולי 2014):  65-42.

תקציר: מחקר זה, שנערך בקרב בני-ישיבות חרדים מזרמים חרדיים שונים, בדק אם יש הבדלי תפיסות בין בני-ישיבות חרדים שיצאו לעבודה, לבין אלה שממשיכים ללמוד בישיבה, בכל הקשור לסיבות ליציאה לעבודה, לחששות ממנה וליחס סביבתם הקרובה כלפיה. במחקר נמצאו הבדלים מובהקים במרבית המשתנים בין אלה שלומדים לבין אלה שעובדים. עמדותיהם של אלה הלומדים בלבד נמצאו חיוביות פחות כלפי היציאה לעבודה מאלו של העובדים, והם מסבירים צעד זה בעיקר בקשיי-פרנסה, בעוד שאלה שעובדים מנמקים אותו גם בקשיים בלימודים. כמו-כן נמצא כי חששותיהם של בני-ישיבה עובדים מהיציאה לעבודה ומאפייניה היו נמוכים באופן משמעותי מחששות בני הישיבה הלומדים. כמו כן נמצא שעמדת הקרובים והקהילה כלפי היציאה לעבודה נתפסות חיוביות יותר בקרב אלה שעובדים מאשר בקרב אלה שאינם עובדים. הבדלי תפיסות בשאלות אלו נמצאו גם בין זרמים שונים בחברה החרדית.

אסף מלחי - מתנדבים חרדים בשירות אזרחי בישראל: הון חברתי ומניעים לבחירת מסגרת ההתנדבות

כרך 1, תשע"ד  2014/2013 (יולי 2014): 41-21

תקציר: המחקר בחן באופן שיטתי מאפיינים וסוגים שונים של הון חברתי בקרב כ-600 מתנדבים חרדים מקהילות מגוונות, המשרתים במסגרת השירות האזרחי. במחקר נבחנה מידת השפעתם של סוגי הון חברתי על הבחירה בין התנדבות 'מסתגרת' בתוך הקהילה, לעומת התנדבות 'פתוחה' מחוץ לקהילה החרדית. ממצאי המחקר מלמדים כי מתנדבים מקהילות חרדיות סגורות, בעלי הון חברתי מלכד גבוה, משרתים לרוב במסגרות פנים-קהילתיות, הן מסיבות אלטרואיסטיות וחברתיות והן מחשש להיחשף לאוכלוסיות שאינן חרדיות. לעומתם, מתנדבים מקהילות חרדיות פתוחות (יחסית), בעלי הון חברתי מגשר גבוה, בוחרים לעתים קרובות לשרת במסגרות התנדבותיות כלליות מחוץ לקהילתם (למשל מד"א או משטרה) על מנת לרכוש ניסיון תעסוקתי משמעותי, למצות את יכולותיהם וכישוריהם ולפרוץ בזהירות את גבולות קהילתם.

נסים ליאון - חרדיות מזרחית: אידיאולוגיה שיחה, זהות רכה
כרך 1, תשע"ד 2014/2013 (יוני 2014): 20-1.  

תקציר: מאמר זה מתאר שלוש חזיתות שהחרדיות המזרחית מתמודדת בהן כיום. באחת היא ניצבת מול מציאות מפולשת בסגנונות חיים דתיים שאינם חרדיים, הן בתא המשפחתי, הן בקהילות המתפללים והן באזורי המגורים. בשנייה היא מתמודדת עם יחסי הכוחות האתניים בתוך החברה החרדית, ובשלישית מול מוסדות המדינה, כשהיא בקשר בלתי-אמצעי עם ציבור לא-חרדי בעל עמדות לאומיות מובהקות. תוצאת ההתמודדות בחזיתות אלו ניכרת כיום בשלוש מגמות שונות: 1. חרדיות מתקנת (רפורמטיבית), המבקשת להפוך את דרך החיים החרדית לתו-תקן בקרב ציבור דתי או שומר-מסורת שאינו חרדי; 2. חרדיות אתנו-מעמדית החושפת מציאות של חברת קסטות; 3. חרדיות ממלכתית המבקשת לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית באמצעות מוסדות המדינה ומשאביה.

 

כללי

כותרת

עוד מידע