המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> שינויים ותמורות בהכשרת מורות בחינוך החרדי

שינויים ותמורות בהכשרת מורות בחינוך החרדי

שינויים ותמורות בהכשרת מורות בחינוך החרדי: יחסי גומלין בין המדיניות לבין "השדה" במבט היסטורי ועכשווי


מאת: לאה ריימן

מפקחת על סמינרים להוראה של החינוך החרדי במשרד החינוך
[email protected]


להורדת קובץ המאמר המלא


תקציר


מאמר זה נותן ביטוי למארג יחסי הגומלין שבין 'מערכת ההשכלה הגבוהה' במגזר החרדי – הסמינרים להוראה של נשים – לבין מדיניות העל של ישראל בתחום ההכשרה להוראה. מאז שקמה מדינת-ישראל, ניהלה החברה החרדית מאבק חינוכי-הישרדותי מתמשך. מחזוריות עשורית מאפיינת את רצף השינויים במבנה ההכשרה להוראה בסמינרים החרדיים לנשים. החידוש בסמינרים אלה הוא בכך שלצד המסורתיות והשמרנות מתקיים לאורך כל השנים איזון עדין ומבוקר של שינוי שתכליתו שימור .אולם התמורות במבנה  ובהיקף ההכשרה בסמינרים אלה  נתקלו בקשיים והתנגדויות שהעיבו על יחסי הגומלין בין הצדדים. מקרה המבחן הנדון במאמר זה – המשבר שפרץ בתשס"ז – משקף מורכבות ומערכת לחצים רב-כיוונית 'של', 'בתוך' ו'על' מיעוט תרבותי ייחודי במשרעת הגוונים הישראלית. בשנת תשס"ז עצרה הסמכות הרבנית את לימודי 'הבכיר' ותכנית ה'אקוויוולנט'. פולמוס נוקב התפתח סביב לימודי הנשים בחברה החרדית בעקבות החלטת האגף להכשרת עובדי הוראה להרחיב את משך ההכשרה משנתיים לתעודת מורה מוסמכת – לשלוש שנים לתעודת מורה מוסמכת בכירה החל ממחזור תשס"ה. ההחלטה הסופית שנתקבלה גם על דעת האגף להכשרת עובדי-הוראה, חתמה מערכת מורכבת של יחסי גומלין בין מדיניות העל של המשרד, בין ההנהגה הרוחנית, לבין "השדה" – צורכי מערכת ההכשרה והמורות המשתלמות. 

Changes in Teacher Training for Haredi Women: Reciprocity between Policy and the “Field”   
Leah Reiman
Ministry of Education

Abstract

This article examines the nature of reciprocal relations between the higher education system in the Haredi sector – women’s teacher training seminaries – and overall Israeli policy on the training of educators. Since the State of Israel was founded, Haredi society has been engaged in an ongoing educational-existential struggle. The structural changes in teacher training at Haredi women’s seminaries tend to follow a cycle of decades. The innovation that characterizes these seminaries lies in the delicate, controlled balance they have maintained over the years between tradition and conservatism, on the one hand, and transformation aimed at preservation, on the other. Changes in the structure and scale of teacher training at these seminaries have, however, encountered obstacles and opposition that overshadow reciprocal relations between the parties. The test case presented in this article – the crisis that erupted in the academic year of 2006/2007 – reflects a complex and multi-dimensional set of pressures “of”, “within”, and “on” a cultural minority that is unique within the diverse spectrum of Israeli society. In 2006/2007 the rabbinic authorities suspended “senior teacher” studies and the “Equivalent” curriculum. A fierce debate had previously emerged regarding women’s education in Haredi society following a decision by the Department for Training of Teaching Personnel to extend the training period from two years for a certified teacher’s diploma, to three years for a senior certified teacher’s diploma beginning in the 2004/2005 academic year. The decision that was finally reached, which the Department for Training of Teaching Personnel accepted as well, established a complex system of reciprocal relations between the overall policy of the Ministry of Education, the religious leadership, and the “field” – the needs of the teacher-training system and of the teachers in training. 


מבוא

מערכת החינוך בישראל נתונה מאז כינונה בתהליך של שינויים ותמורות (אריאב, 2008: דרור, 2008: בק, 2012) שמטרתם לקדם את הכשרת המורים, לשמור על זיקה בינה לבין "השדה" ולחתור להבניה ולהמשגה מחדש של תכניות ההכשרה להוראה ולחינוך. הרפורמה בחינוך הפכה להיות "עסק" בקנה מידה גדול (קובן, 2006), ומאמצים לשינוי ראשוני – קרי, לשיפור 'אסתטי' של הקיים,  או לשינוי תשתיתי – שידוד הקיים ועיצובו מחדש – מלווים תדיר את מערכות החינוך בעולם. לדברי Cuban, 1992 אנשי החינוך עסוקים כל הזמן ברפורמותReforming again and again and again (ראו גם דרור, 2006).

מאמר זה נועד לבחון את השינויים והתמורות שפקדו את מערך הכשרת המורים בחינוך החרדי, במבט היסטורי ועכשווי (הורוביץ, 2012) ולנתח את מערכת יחסי הגומלין אשר טוותה תובנות בין מדיניות העל לבין ה"שדה". למונחים "מדיניות-על" ו"השדה" יש משמעות כפולה המשקפת את מורכבותה של זירת ההתייחסות. המונח "מדיניות-על" מייצג את תפיסות העל של האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, ומנגד את תפיסות העל של המנהיגות החרדית. המונח "השדה" מייצג את נקודת המבט של הסמינריסטיות, של המשתלמות – המורות בפועל, ושל מנהלי הסמינרים. בדיאלקטיקה שבין התפיסות המנוגדות – זו של מדיניות העל וזו של "השדה" – מצויה תכנית ההכשרה להוראה, הנעה כמטוטלת בין הקטבים, כשבתווך מצוי ה"אני מאמין" הערכי והפרופסיונלי, ודמותה המסורתית של המורה בסמינרים של 'בית יעקב'.

השאלה העומדת בבסיסו של מאמר זה היא כיצד אפשר לגשר על הפער שבין מדיניות העל לבין השדה, ובין מוקדי ההשפעה הפועלים על השדה ובשדה, במארג מורכב  המייצג אינטרסים דומים ומנוגדים בכפיפה אחת. הטענה המרכזית של מאמר זה היא  כי יחסי גומלין והדדיות בין מדיניות העל לבין השדה עשויים להפיק מודל מיטבי להכשרה ולהתפתחות מקצועית ההולמת את ערכי הציבור החרדי. רק שיח רב-משתתפים שכולל את באי ה"שדה" – קרי, המִתכַּשׁרוׂת להוראה, המורות, מנהלי הסמינרים, ומנגד נציגי מדיניות העל החרדית והממסדית – קרי, ועדת הרבנים לענייני השתלמויות והאגף להכשרת עובדי-הוראה – עשוי לספק תשתית נאותה להחלטות מושכלות המקדמות צרכים, במודל המיטבי של win-win.

המצע להתפתחותו של שיח מצמיח, נטוע בגישה רב-תרבותית נטולת פטרונות, המקשיבה  ל"קול האחר", מכירה באתוס החברתי הייחודי ובערכי העל של הקבוצה, לצד ההבנה של קבוצת המיעוט – הנציגות החרדית – כי יש גבול להגמשת מודל ההכשרה הגנרי. תפיסות 'מכילות' אלו הן 'צבעי-יסוד' ליצירת תמונה מאוזנת. בסוגיה של הכשרת המורות בחינוך החרדי חברו כל אלה יחדיו לכלל פעילות רבת-ערוצים אשר התמודדה ומאותגרת גם כיום מול משברים רבי-מקורות וניסיון מתמשך ליצור סינתזה, שאף כי איש מן השותפים אינו סבור שהיא אידאלית, היא מאפשרת קיום לזהות האחרת, לַשוֹנוּת, כחלק מקשת  השווים.

מתודולוגיה ומבנה

כלי המחקר האיכותני שסייעו באיסוף המידע למחקר אתנוגרפי זה, היו: ראיונות מגוונים, תצפיות, אינטראקציות עם משתתפי המחקר, טקסטים, שיחות, מצבור של מסמכים כתובים, פרוטוקולים וחומרים אחרים שמתוכם צמחו הפרשנות, הטיעונים, ובסופו של דבר גם ממצאי המחקר. שיטת הטריאנגולציה – השימוש במגוון מקורות מידע והשילוב בין כלים מחקריים שונים – מאפשרת בדיקה רב-כיוונית ומהימנה יותר של הנושא הנדון ומגבירה את התוקף המחקרי של שרטוט תהליכי השימור והתמורה בחינוך בנות בסמינרים להוראה של 'בית יעקב' (צבר בן יהושע, 1990; שלסקי ואלפרט,2007).

מקורות המידע למחקר זה מבוססים על שני מוקדים: ספרותי ואנושי, ובנוסף גם העיתונות החרדית המכילה מידע רב על החינוך החרדי בכלל ועל חינוך הבנות בפרט. העיתונים המובילים, 'המודיע' ו'יתד נאמן', משמשים במה להעברת מסרים אידאולוגיים ומסגרת לניהול דיונים בסוגיות השונות הנגזרות מן ההכשרה הטוטלית להוראה.   

              היותי מפקחת על הסמינרים החרדיים אפשר לי נגישות מרבית ל'אתרי המחקר', והקל על איסוף המידע. במהלך המחקר חשתי לא אחת כי 'העצמי' שלי משולב בתוך המחקר, קושי שהוא מנת חלקו של כל 'חוקר משתתף' החוקר אוכלוסייה בעוד הוא מקיים יחסי עבודה עם מוסדותיה. במחקר האיכותני החוקר הוא כלי המחקר המרכזי, ולכן לא ניתן לנטרל לחלוטין את ההטיה הסובייקטיבית. המודעות לכך מחייבת להישען על מגוון עדויות, ולבחון במדוקדק את הניתוח הפרשני. עם זאת, האינטראקציה עם המרחב המחקרי נתנה לי יתרון מובהק על פני חוקר מן 'החוץ'.

          המבוא למאמר מציג את הרקע לכינונה של תנועת 'בית יעקב' בפולין, את תהליך הקמתם של הסמינרים בארץ ואת התגבשותה של התכנית להכשרת מורות בחינוך החרדי במשך למעלה מיובל שנים. עיקרו של המאמר: תיאור מקרה של ניגוד אינטרסים שנפתר, שבר אידאולוגי שאוחה, המשקף את חשיבותם של הידברות ויחסי גומלין, ואת השלכותיהם על תהליכי ההכשרה בעבר ובהווה.

 

כללי

כותרת

עוד מידע