המרכז לחקר החברה החרדית – המאגר הביבליוגרפי
ראשי >> 
המאגר הביבליוגרפי

המאגר הביבליוגרפי

שם המאמר
נושא(תגיות)
שם מחבר
סוג פרסום
שנת פרסום לועזית
תאריך עברי
שם כתב העת או הספר הערוך
שם עורך
שם ההוצאה
כיתוב חופשי

המרכז לחקר החברה החרדית מעמיד לרשות המבקשים לעסוק בתחום מאגר מידע ביבליוגרפי מוער המכיל חומרים מדעיים ומקצועיים שיצאו לאור ושמתפרסמים בעברית ובאנגלית בבמות הרלוונטיות בתחום החברה החרדית. במאגר מופיעות רשומות ביבליוגרפיות המלוות בתקציר המתאר את הפרסום ואת ממצאיו העיקריים. על מנת לראות את התקציר יש ללחוץ על סימן ה(+) שמימין לרשומה. לחלק מן הפרסומים קיימת גישה אלקטרונית ואת אלו ניתן לראות במלואם, על ידי לחיצה על המילים 'קישור לרשומה המלאה'. החיפוש יכול להתבצע על פי כל אחת מהקטגוריות או באמצעות כיתוב חופשי.

המאגר הוקם על ידי ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי ומתעדכן כל העת.

    Dialogical Deconversion Understanding Undercover Infidelity

    שם המחבר: Frankenthaler Louis
    נושאים: https://www.hillel.org.il/uploads/media_items/louis-frankenthaler.original.pdf
    סוג הפרסום: מאמר
    כרך: 17
    מספר עמודים: 1--17
    מאמר המנתח את דרכי התמודדותם של יוצאים לשאלה עם המערכת החרדית שאת ערכיה והרגליה הם מבקשים לבקר. הניתוח, המתבסס על ראיונות עומק שנערכו עם יוצאים המזוהים עם ארגון הל"ל, מתמקד במגמה הכפולה אותה פתחו המרואיינים המאופיינת בפיתוח מודעות וזהות עצמית החורגת מתבנית החשיבה החרדית, מחד, תוך ניהול דיאלוג נוקב עם הערכים הנכפים מטעם המנהיגים החרדיים על הנתונים למרותם, מאידך. לצורך יצירת מסגרת מתודולוגית לניתוח מגמות אלו נוקט המאמר ב'תיאוריה הדיאולוגית' שפותחה על ידי ההוגה מיכאיל בחטין, תיאוריה ששירתה מאוחר יותר אסכולות ספרותיות, חברתיות ופסיכולוגיות שונות. לאור תיאוריה זו בוחן המאמר את תהליך התגבשות זהותו של היוצא לשאלה.

    Dialogical Masculinity in Deconversion Understanding Leaving Haredi Judaism in Young Men

    שם המחבר: Frankenthaler Louis
    נושאים: https://www.academia.edu/4028449/dialogical_masculinity_in_talk_version_deconversion_louis_frankenthaler_bgu_gender_grads_2
    סוג הפרסום: ספר
    שם ההוצאה: Ben Gurion University in the Negev
    מקום ההוצאה: Be'er Sheba

    הרצאה המתחקה אחר יציאתם לשאלה של צעירים מקרב החברה החרדית. במסגרת התחקות זו מתמקד המאמר בהתמודדותם של הצעירים עם עמדתה הסמכותית של המערכת הישיבתית תוך תקוותם ליצור מערכת ערכית אמצעית ובלתי תלויה. שלביה המוקדמים של התמודדות זו, המתרחשים בעת לימודיו של היוצא בישיבה, מלווים בחוסר יציבות משמעותית שעה שזה האחרון נדרש להכריע בין העמדה הסמכותית והחד צדדית המזוהה עם רבני הישיבה, מחד, ובין דעותיו העצמאיות של היוצא המתחילות להתגבש בשלב זה, מאידך. בסופו של דבר בוחר היוצא להתנתק מהעמדה החרדית ולגבש את זהותו המתעמתת עם זו המאפיינת את העולם החרדי, בכלל, ואת עולם הישיבות, בפרט. לצורך בחינה זו מתואר הליך התגבשות זו כ'דיאלוג', בעוד ייצגה של הסמכות הרבנית-חרדית מזוהה כ'מונולוג'.

    Discursive Legitimation of a Controversial Technology: Ultra-Orthodox Jewish Women in Israel and the Internet

    שם המחבר: Livio Oren , Tenenboim-Weinblatt Keren
    נושאים: http://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/10714420601168467
    סוג הפרסום: מאמר
    כרך: 10 (1)
    מספר עמודים: 29-56
    המאמר בוחן את התמודדותן של נשים חרדיות עם המתח המובנה בין שימושן בשירותי האינטרנט, מכאן, ובין האידיאולוגיה החרדית הרואה בכלי זה מקור להשפעות שליליות על זהותו של האדם החרדי, מכאן. לטובת הבחינה המוצעת מתמקד המאמר ברטוריקה המאומצת על ידי הנשים המרואיינות במסגרת חשיפתן לאינטרנט, זאת בניגוד למחקרים אחרים המבכרים להעמיד במקומה את הרטוריקה הפורמאלית המזוהה בעיקר עם ההנהגה הקהילתית. הממצאים שעלו לאור בחינה זו מצביעים על אסטרטגיה דיסקורסיבית לאורה מנסות נשים חרדיות להעניק לגיטימציה לשימושן באינטרנט כחלק מאילוצי עבודה שונים. יחד עם זאת, בעקבות שיתוף פעולה מצומצם למדי מצדן של משפחות חרדיות קלאסיות נאלץ מחבר המאמר לסייג ממצאים אלה תוך החלתן בעיקר על משפחות הממוקמות בשולי החברה החרדית.

    Dynamics of inclusion and Exclusion: Comparing Mental Ilness Narratives of Haredi Male Patients and their Rabbis

    שם המחבר: Goodman Yehuda
    סוג הפרסום: מאמר
    כרך: 25 (2)
    מספר עמודים: 169-164
    מאמר המנתח את הנרטיב אותו מייחסים מטופלים חרדיים להפרעות נפשיות (mental illness narratives) אותן הם חווים בעיקר במהלך שנות לימודיהם בישיבה. במסגרת הניתוח המוצע, המבוסס על מקרה בוחן של תלמידי ישיבה שטופלו במרפאה קלינית בישראל, מבקש המאמר לבחון את מקומם ותפקידם של המטופלים במסגרת הצגת עדותם (agency of narrators), כמו גם את המתח המתקיים בין 'חוויה' ובין 'ייצוג'. לאור התחקות אחר עדותם של המטופלים חושף המאמר הופעתן של שתי חוויות משמעותיות המכוננות את הנרטיב הננקט על ידי מטופלים אלה: (1) התמוטטות עצבים פתאומית המזוהה עם (2) הופעתה של דמות א-אנושית. רבני התלמידים, לעומת זאת, מציגים את חווייתם של המטופלים בצורה ריאליסטית למדי, תוך אימוצם מודלים פסיכולוגיים מערביים. בנוסף לכך מצביע המאמר על הדינאמיקה המלווה הן את התלמידים המטופלים והן את הרבנים המזוהים עמם לאור מאמציהם המשותף למנוע את התפשטותה של סטיגמה בקרב חבריהם ולהבטיח, בתמורה, את מעמדם החברתי.

    Edgework: Boundary Crossing Among the Hasidim

    שם המחבר: Wintson Hella
    נושאים: https://books.google.co.il/books?id=6od3fnzm0wwc&pg=pr4&lpg=pr4&dq=edgework:+boundary+crossing+among+the+hasidim&source=bl&ots=h-o-ysbbnk&sig=8iia0ele0qnsjdxrc4ncmhu2xpk&hl=en&sa=x&ei=luzsvedgesgkurr9gkae&ved=0cb0q6aewaa#v=onepage&q=edgework%3a%20boundary%20crossing%20among%20the%20hasidim&f=false
    סוג הפרסום: עבודת גמר
    שם ההוצאה: The City University of New York
    מקום ההוצאה: New York

    עבודת גמר הבוחנת סטיות חברתיות ונורמטיביות בחברה החרדית תוך התמקדות במגזר החסידי. בחינת המקרים הנידונים בעבודה מעלה כי סטייתם הנורמטיבית של אינדיבידואלים מקרב החברה החרדית אינה פוגעת בחשיבות אותה הם מייחסים למסגרת הקהילתית וכי חרף סטייתם, הנעשית לרוב בצורה דיסקרטית, שואפים אינדיבידואלים אלו להיכלל בחיי הקהילה החרדית. כחלק מבחינת הנורמות החברתיות המזוהות עם הקהילה החרדית מבקשת מחברת העבודה להתחקות גם אחר אופיים של המנגנונים השונים המאפשרים את ביסוסם של גבולות הקהילה, כמו גם אחר המוטיבציות המעודדות את סטיות נורמטיבית ביחס למנגנונים אלה. הודות לניתוחם של עדויות שונות מצביע המאמר על התפקיד המשמעותי המיוחס למסגרת החברתית אותה יצרה החברה החרדית במאה האחרונה, תוך ניסיון לבחון את עתידה הקהילתי לאור התמורות השונות אותה היא חווה.

    Education for Autonomy, Education for Culture: The Case of Ultra-Orthodox Jews in Israel

    שם המחבר: Howard Dana
    סוג הפרסום: מאמר
    שם העורך: Mayo Chris
    כרך: 2003
    מספר עמודים: 354-361
    מאמר הבוחן את מעמדם של ערכים חינוכיים דתיים, המזוהים עם החברה החרדית, לעומת הערכים הליברליים המזוהים עם תפיסתה הפורמאלית של מערכת החינוך בישראל. לצורך בחינה זו מציע תחילה המאמר תמונת מצב של מערכת החינוך הישראלית על הקטגוריות השונות מהן היא מרוכבת: החינוך הממלכתי, החינוך הממלכתי-דתי, החינוך במגזר הערבי והחינוך במגזר החרדית. לאור סקירה ראשונית זו מבקש המאמר להצביע על הבדל מהותי המבחין בין מערכת החינוך החרדי, מכאן, ובין שאר מערכות החינוך, מכאן, בשאלת מידת הנחלת ערך האוטונומיה אותו יש להנחיל לטענת הליברליזם במסגרת מערכת החינוך. בחינה ראשונית זו, המובילה למסקנה כי החברה החרדית כופרת בערך האוטונומיה הליברלית, מעלה שאלה פוליטית ומשמעותית לא פחות אודות זכותה של החברה החרדית לחנך בהתאם לערכים המנוגדים לאלה המאפיינים את מדיניות החינוך בישראל. לצורך בחינה מעמיקה של שאלה זו מציע המאמר ניתוח קרוב יותר בדבר זיקתו של האדם החרדי להלכה, מחד, והמשמעות הייחודית המוענקת למונח 'אוטונומיה' בגבולות זיקה זו, מאידך. האדם החרדי כופר, לטענת המאמר, במשמעות הליברלית המוענקת למונח 'אוטונומיה' בעודו מבכר את המשמעות הדתית העומדת בסימן שליטתו של האדם על גופו וחייו בהתאם לערכי ההלכה. לאור אבחנה זו טוען המאמר כי כניעתו של האדם החרדי לסמכות ההלכה אינה אלא החלטה רצונית ומשום כך היא עשויה לקבל תוקף לגיטימי במסגרת מדינה ליברלית נתונה.

    Educational Psychologists in the Arab and Haredi Sectors of Jerusalem : : Implications of Construction of Self and Other for Psychological Practice

    שם המחבר: Eliot Krista
    נושאים: בריאות הנפש,חברות מיעוט,פוליטיקה,ערביי-ישראל,מערכת החינוך,תרבות
    סוג הפרסום: עבודת גמר
    שם ההוצאה: University of California, San Diego
    מקום ההוצאה: San Diego, CA

    עבודת גמר המבקשת להתחקות אחר המתחים העולים במסגרת פועלם של פסיכולוגים חינוכיים במערכות החינוך של המגזר החרדי, מחד, ושל המגזר הערבי, מאידך, באזור ירושלים. מתחים אלה, הנובעים בין היתר בעקבות חשדנותם הרבה של המגזרים השמרניים כלפי מקורות טיפוליים המזוהים עם תבניות תרבותיות מודרניות-חילוניות, נבחנים לאור ראיונות שנערכו עם שנים-עשר פסיכולוגים חינוכיים שנחשפו למורכבותן של מערכות החינוך החרדית והערבית. מחברת העבודה מבקשת להציע כי העדויות שעלו מראיונות אלה משקפות את אופן התעסקותם של הפסיכולוגים בנושאים רגישים, הכרוכים בשאלות תרבותיות, פוליטיות וערכיות, התואם את מידת הזדהותם עם האוכלוסייה המטופלת: פסיכולוגים שהזדהו ברמה הפוליטית והערכית עם קבוצות מטופליהם הצהירו על מגמתם להביא לשינוים ערכיים וחברתיים בקב מטופליהם, בעוד אלה שהבחינו עצמם מתפיסות הפוליטיות שזוהו עם מטופליהם נטו להסתייג מכל מעורבות בנושאים העומדים בזיקה לשאלות ערכיות ופוליטיות.

    Egalitarian Fundamentalism: Preventing Defection in the Israeli Haredi Community

    שם המחבר: Hakak Yohai
    נושאים: http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13537903.2011.573343?journalcode=cjcr20
    סוג הפרסום: מאמר
    כרך: 26 (2)
    מספר עמודים: 289-308
    מאמר הבוחן את המתודות השונות בהן נוקטות דמויות סמכותיות על מנת למנוע את נשירתם של צעירים מקרב החברה החרדית. במסגרת התחקות זו מתמקד המאמר בטכניקת השוויון בה נוקטות דמויות סמכותיות מקרב הקהילה החרדית. המאמר מבקש לטעון כי חרף מאפייניה הפטריארכליים והפטרוניים של החברה החרדית כלפי נשים וילדים, נוטות דמויות רבניות וקהילתיות לשבור את הניכור והמרחק על מנת לוודא את הישארותם של צעירים בתוך המסגרת הקהילתית. לצורך כך דואגות דמויות אלו לעודד את דימויים העצמי של צעירים הנמצאים בסכנת נשירה, זאת באמצעות יצירת תחושת שוויון בין הצעיר ובין הדמות הסמכותית. במקביל לכך דואגות דמויות אלו להגביר את מגמת ההתנשאות כלפי העולם החיצוני, החילוני, המאיים על הישארותם של הצעירים במסגרת הקהילה החרדית.

    Eliciting “Kosher Emotions” In Ultra-Orthodox Jewish Women's Film

    שם המחבר: Aharoni Matan
    נושאים: טקסיות,קולנוע,בידור,מגדר
    סוג הפרסום: מאמר
    תאריך לועזי: 2014
    שם העורך: Moshe Mira
    מספר עמודים: 95-116
    שם ההוצאה: Nova Science Publishers
    מקום ההוצאה: New York

    המאמר בוחן את הופעתו של הקולנוע החרדי-נשי בעשור האחרון תוך התמקדות במאפייניו הייחודיים המותאמים להלך רוחן של נשות הקהילה החרדית. בחינה זו מתבצעת באמצעות בירור ממוקד יותר אודות (1) הצורות והטכניקות השונות הננקטות לצורך התאמת המדיום הקולנועי, על היבטיו הבידוריים, לתמות המבוססות על רעיונות ועלילות דתיים, ו(2) אופן התקבלותו של קולנוע זה בקרב קהל היעד אליו הוא מכוון. ממצאים שעלו מתוך עבודה אתנוגרפית בין השנים 2011-2013 חושפים מנגנון שבאמצעותו פונים מפיקי סרטים חרדיים לחוויותיה הרגשיות של הצופה, תוך עיבודם של חומרים דתיים לכדי מוצר פרסומי מרגש. לצורך יצירת אפקט רגשי מרבי נוקטים המפיקים בטכניקות שונות המעשירות את הסרט המוצע בייצוגים ותכנים החורגים ממסגרתה הקוהרנטית והאמינה של העלילה (cinematic excess). בנוסף לממצאים אלה מציע המאמר כי ייתכן וחווית הצפייה בקולנוע החרדי המותאם לנשים מהווה, עבור הצופות בו, מעין טקסיות נשית ייחודית המאפשרת את שחררון של רגשותיהן, מחד, ואת ביסוס אמונתן הדתית, מאידך.

    Embracing Segregation: The Rise of a Religious Educational Sysem in Israel (Shas)

    שם המחבר: Lehmann David , Siebzehner Batia
    סוג הפרסום: מאמר
    כרך: 25 (
    מספר עמודים: 23-35
    מחקר אתנוגרפי המנתח את תרומתן של מערכות חינוך למובליות וסולידריות קבוצתית, תוך התחקות אחר מפעלה החינוכי של תנועת ש"ס כאל מקרה בוחן. מערכת החינוך הספרדית בישראל, המכונה 'אל המעיין', נוסדה בשנת 1984 על מנת לספק מענה הולם לאתגרים העדתיים והחברתיים שניצבו בפני החברה הדתית-ספרדית בישראל. חברה זו, שחינוכה תלוי היה במוסדות החינוך המזוהים עם המגזר החרדי-אשכנזי, ניצבה בשוליה של מערכת החינוך הדתית שעה שזהותה האתנית, על ערכיה המסורתיים וההלכתיים, הלכה והצטמצמה בצל ההגמוניה האשכנזית. הקמתה של מערכת החינוך 'אל המעיין' אפשרה למעשה את החלתן של מסגרות חינוכיות שהחזירו את תרבותה הדתית והעדתית של החברה הספרדית. יחד עם זאת, תרומתה של 'אל המעיין' לא תוחמה לטובת הקהילה החרדית-ספרדית בלבד, כי אם גם לטובת החברה המסורתית בישראל שזוהתה עם יוצאי צפון אפריקה. מוסדותיה הרבים של תנועת ש"ס קלטו לתוכם מספר לא מבוטל של ילדי השכבות החלשות והפריפריה ובכך שימשה 'אל המעיין' חלופה משמעותית למערכת החינוך הממלכתי בישראל, זאת במקביל לחלופה אותה שימשה למערכת החינוך החרדי-אשכנזי.

כללי

כותרת

עוד מידע