המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
מכון ירושלים למחקרי מדיניות
מכון ירושלים למחקרי מדיניות
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית

כתב העת לחקר החברה החרדית

כתב-העת יוצא לאור במסגרת המרכז לחקר החברה החרדית שבמכון ירושלים למחקרי מדיניות ומשמש במה למחקרים אקדמיים העוסקים בקשת רחבה של נושאים הנוגעים לחיי החברה החרדית:  קבוצות-תרבות חרדיות; תהליכים דמוגרפיים וחברתיים; חינוך יסודי; לימודים תורניים; השכלה גבוהה ומקצועית; תעסוקה; דיור ובינוי; שכונות וערים חרדיות; הרגלי-צריכה; דפוסי-פנאי ותרבות; התנהגות פוליטית; תקשורת. 
מייסד ועורך כתב-העת הוא פרופ' עמירם גונן.

כתובות למשלוח כתבי-יד:tehilab@jerusaleminstitute.org.il , amiram@jerusaleminstitute.org.il

אפריל 2018

מלחמת העצמאות בעיניים חרדיות

מאת: אלדד נאור

בשלבים הקשים ביותר של מלחמת העצמאות, בחודשים מארס-אפריל 1948, בשעה ש'ההגנה' עומדת במבחנים קשים של המשך המצור על ירושלים היהודית, המשך פיצוצי התופת בעיר, הוצאת שיירות מן העיר ועמידה במתקפות מדרום ומצפון, חוותה גם הקהילה החרדית ימים קשים. לצד העמידה במלחמה הקשה בשכונות חרדיות ולצד קשיי המצור, היה הציבור החרדי נתון לראשונה בחיבור עם הרוב הציוני בעיר כתף אל כתף. לאחר עשרות שנים של מאבק רעיוני כנגד הציונות, החילוניות והפרדה באורח החיים ובמוסדות, נדרשו החרדים לעמוד לצד החילונים ולסייע להם. ואכן, לצד השאיפה למדינת-הלכה והציפייה לשליטה בין-לאומית בעיר (לפי החלטת החלוקה), עלו בקרב החרדים בירושלים שאלות רבות על דרכי שיתוף הפעולה עם מוסדות העיר והיישוב, במיוחד בהקשר הצבאי. במחקר זה נבדק העיתון היומי הראשון של הציבור החרדי - ''היומן'', שיצא בעיר בעיצומה של המלחמה, בהקשר לשאלות הביטחון דאז. מתברר כי  בנושאים אלה היו רמות שונות של הזדהות עם  מהלכי המלחמה ודרכי ההתנהלות של "ההגנה" בעיר, לצד ביקורת נוקבת. מאמר זה עוסק בביקורת שהובעה בעיתון נגד "ההגנה" מצד חוגים בקהילה, לעיתים מרביתה, ביחס למהלכיה הצבאיים וביחס לצורך לפעול בתחום הביטחון בהנחיית גדולי התורה.

 

The War of Independence in Jerusalem; criticism in the area of security, as reflected in "Hayoman" of Agudat Israel (March-April 1948)
Eldad Naor
eldad_n@mayan.org.il
 
During the most difficult stages of the War of Independence in March-April 1948, while the Haganah stood at the forefront in defending Jewish Jerusalem in the difficult stages of the continued Arab siege, the Haredi (ultra-Orthodox) community, for the first time, joined the Jewish majority in the fighting. In this study, the first daily of the ultra-Orthodox community – Hayoman - published in Jerusalem at the height of the war, is examined in light of Haredi participation and involvement in the war efforts.  The study shows that there were different levels of identification with the various developments of the war and with the security forces of the Haganah in the city. In this article, we are dealing with the criticism, voiced by Haredi circles, against Haganah behavior, mostly on conduct as a Jewish army, its excessive aggressiveness in unnecessary military actions and the need to act under the guidance of rabbis.
Keywords: Jerusalem; Haganah; Ben-Gurion, War of Independence; Agudath Israel; va’adat hamatzav; siege: burial; keeping the Sabbath; religious coercion; rabbinical leaders.

 

המשך קריאה >>
שבט תשע"ח
פברואר 2018

דפי פייסבוק ציבוריים

מאת: מירב עמרן

המחקר עוסק באופני הבנייה של סמכות דתית אונליין. נחקרו דפי פייסבוק ציבוריים של 17 "מנהיגים רוחניים" באמצעות ניתוחי תוכן וראיונות הן עם מנהיגים והן עם מפעילי הפייסבוק הנקראים 'מנהלי-דפים'. הוצגו שתי אופציות למערכת-יחסים בין בעל הסמכות הדתית לבין האינטרנט: האחת נתפסת כמחלישה את הסמכות הדתית, והשנייה רואה באינטרנט גורם התומך בסמכות להמשכיות ול"השלמתיות" בין מסגרות הדת שאינה מקוונת ('אופליין') לבין הדת המקוונת ('אונליין'). הגישה התאורטית היא "עיצוב דתי-חברתי של טכנולוגיה" RSST- religious social shaping of technology, לפיה הקבוצה הדתית רותמת את הטכנולוגיה לשימושיה בהתאם למערכות הערכים שלה. מטרת המחקר היא לבחון אם מתקיימת הבניה של סמכות המנהיג באמצעות האופציה השנייה – המשכיות ו"השלמתיות" וכיצד מאפשרת הטכנולוגיה לקדם את הבניית הסמכות נוכח המגבלות והדילמות שטכנולוגיות-תקשורת חדשות מציבות בפני החברה היהודית המסורתית. הממצאים מלמדים כי דפי הפייסבוק מתומרנים ונשלטים בידי מנהלי-דפים. נראה כי נעשה במדיום שימוש תועלתני לביסוס הלגיטימיות והסמכות של המנהיג והדוקטרינה שהוא מייצג. למרות שחלק מן העוקבים מצונזרים והאינטראקציה עמם חסרה – יש עדיין קהל נרחב שמביע תמיכה בדף ומוכן לקבל את "כללי המשחק" המוכתבים. ראיה לכך היא מספר העוקבים ההולך ורב. המחקר מצביע על קיומה של אבולוציה של אמצעי-תקשורת במסגרת הדת העממית, שמתאימה עצמה לתנאים המשתנים: בעבר פעלו כוחות ה-grassroots באמצעים לוקליים במרחב הקהילתי, ואילו כיום הם פועלים באמצעות הטכנולוגיה הגלובלית, פונים לקהלים בזירה המקומית והבין-לאומית ומשתמשים ביסודות תרבותיים עדכניים המזוהים עם "העידן החדש" למימוש האופציה של המשכיות ו"השלמתיות".

מילות-מפתח: טכנולוגיות תקשורת, אינטרנט, דת עממית, צנזורה, סמכות דתית.

Public Facebook pages as means of constructing the authority of spiritual leaders in Jewish traditional society
Merav Amran
merav60@gmail.com    
         
Abstract
The study examines the ways that online religious authority is constructed. Public Facebook pages of 17 spiritual leaders were assessed through content analysis and interviews were conducted with the leaders and Facebook operators, referred to as page managers. Two types of relationships between spiritual authority and the internet are presented: One, which is perceived as diminishing religious authority, and another, which considers the internet as progressing authority for continuity and completeness between offline and online religious frameworks. The theoretical framework used was Religious Social Shaping of Technology (RSST), which posits that a religious group shapes how technology is used in accordance to its value system. The goal of the study was to examine whether the construction of the leader's authority exists through another possibility, i.e., continuity and completeness, and how this shaping of technology facilitates progression of authority construction, despite constraints and dilemmas that new communication technologies generate for the traditional Jewish sector. The data reveal that Facebook pages are manipulated and controlled by page managers. There appears to be a utilitarian use of the medium to enhance the legitimacy and authority of the leader and the doctrine that s/he represents. While some of the followers are uncensored and the interaction with them is unknown, still a wide audience is supportive and willing to accept the dictated "rules of the game." One interpretation for this is an increase in the number of actual followers. The study demonstrates that means of communication have evolved in the religious population, which adapts itself to different conditions: in the past grassroots forces operated using local methods in this social space, whereas today they operate through global technology, turn to audiences in the local and international sector and use contemporary fundamental cultural tools which are identified with the new era to realize the possibilities of continuity and completeness.
Key words: Communication technologies, Internet, popular religion, censure, religious authority.
המשך קריאה >>
דצמבר 2017

הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית...

מאת: ד"ר רבקה נריה בן שחר

על דפנות הסוכות של ימי ילדותי היו תלויים פוסטרים גדולים ומנוילנים ובהם תמונות של צדיקים. מר' יוסף קארו והבן איש חי ועד "החזון איש" ו"החפץ חיים". ר' שמעון בר יוחאי לצד ר' נחמן מברסלב. האמנתי שכך באמת כולם היו נראים. איני זוכרת מי היתה הדמות הביקורתית שהבהירה לי שאין לנו דרך לדעת איך באמת נראה ר' שמעון בר יוחאי, וגם התמונות מהמאות האחרונות מבוססות על ציורים, ואינן מדויקות – בלשון המעטה. התסכול של ילדה קטנה קשה לתיאור, איך באמת נראו הצדיקים הללו?

 כמה עשרות שנים אחרי, והתסכול, בחלקו, נפתר. ספר עב כרס, "הגדולים", הופיע על שולחני, ושרטט תמונות עשירות ומלאות חיים של מעצבי היהדות החרדית בישראל. הקריאה בכל 854 העמודים (הסוף מוקדש לביבליוגרפיה ומפתחות) מרתקת ואף מותחת. כל פרק בספר מוקדש לגדול אחד, ובנוי לפי קווי המתאר הבאים – ביוגרפיה קצרה וסיפורית, ניתוח מעמיק של הדמות ושל כתיבתה התורנית והנהגתה, סוגיות מרכזיות שבהן עסקה הדמות, היחס לציונות ולמדינת ישראל (אם רלבנטי) וסיכום כללי. 

 

בחלק הראשון של הספר משורטטים הקווים לדמותה של תופעת הגדולים. בחלק השני מתוארים אבות היהדות החרדית באירופה, שהם הגדולים של פעם. בחלק השלישי מתוארים אבות היהדות החרדית בארץ ישראל, וברביעי – בארצות הברית. החלק החמישי, הארוך ביותר, מוקדש לגדולים של זמננו, שהם מנהיגי היהדות החרדית במדינת ישראל. החלק השישי, כמו גם חלק מההקדמה, מוקדשים לפרופ' פרידמן, אשר לו מוקדש הספר כולו.

הגדולים, הכלולים בספר, שייכים לשלושה מעגלי שייכות – אישים שפעלו בחברה החרדית במדינת ישראל ועיצבו את דרכה מתוך התמודדות עם אתגר המדינה היהודית. הם מנהיגים שליוו את התפתחות חברת הלומדים החרדית בישראל מרחוק, שפעלו בתקופות שלפני קום המדינה, מאז ראשית האורתודוקסיה, אך מתוך תחושת מעורבות ערה. הם משמשים סמלים מרכזיים של החרדיות הישראלית. המכנה המשותף של המופיעים בספר הוא היותם "מנהיגים בזכות אישיותם ולא בזכות משרותיהם [...]. למרות ההבדלים הרבים ביניהם, כולם היו דמויות כריזמטיות שלא נבחרו על ידי הציבור בבחירות פורמליות, אלא למדנותם ואישיותם קבעה את היותם מוסמכים לבטא את "דעת התורה" (שטמפפר, עמ' 20).

המושג "דעת תורה" נוגע לכל יהודי בישראל ובעולם. משאלות כמו פתיחת בתי עסק בתל אביב בשבת, ועד שאלות הרות גורל כמו תרומת אברים וקביעת מועד המוות. מגיוס חרדים לצה"ל ועד השתתפות בכוח העבודה. משאלות של גיור, ממזרות ונישואים ועד כשרות בית חב"ד בעיירה נידחת בקולורדו. מי שקורא את הספר הזה לא חייב (כמובן) להאמין ב"דעת תורה", אבל יכול להיכנס, באופן מטאפורי, לראשם של האנשים שהציות ל"דעת תורה" הוא מרכז עולמם.

            ואני חושבת על כל הפעמים שבהם באופן אישי זעמתי נגד "דעת תורה", על מצוקות הפרנסה בחברה החרדית בת זמננו, על הנשים ההרות ויולדות גם כשאין להן כוחות גוף ונפש, על גברים שאינם מתאימים לחברת הלומדים, ומכלים את ימיהם בבית המדרש. ומנגד, אני חושבת על כוחות-העל המוענקים לאנשים הפשוטים שצועדים בעקבותיו של מנהיג כריזמטי שיש לו את מה שאין להם – "דעת תורה", על הביטחון והאושר הפנימי הנובעים מהתחושה שתיארו לי נשים חרדיות רבות כל כך – "אני עושה את הדבר הנכון, כי אני פועלת לפי דעת תורה", ועל נכונות של קהילה שלמה לא לסגוד לאלילי המאה העשרים והמאה העשרים ואחת – הכסף, הקידמה, הטכנולוגיה – אלא לסגוד למנהיג קשיש היושב ליד שולחן עץ ישן ולומד גמרא.

הספר עוסק במגוון רב של תכנים: מעבר להכרות מעמיקה עם דמויות המופת של החברה החרדית, ניתן ללמוד ממנו רבות על ההקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים, והכלכליים של תופעת ה"גדולים". למשל, מאמרו של תמיר גרנות על ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם, מתאר בקיצור את אשר עבר על הרב בזמן השואה. אשתו ותשעת ילדיו נרצחו באושוויץ, והבן היחיד שנותר נפטר מטיפוס בתום המלחמה. בשנת 1955 הגיע לישראל (אחרי שהיה בארה"ב) והחליט להקים קריה חסידית בעיר נתניה. למרות שבקלויזנבורג הטיף נגד הציונות, הוא יצא בישראל קשרים עם מנהיגי המדינה דאז, בן גוריון ואשכול. הוא בנה את המלון החרדי הראשון (גלי-צאנז) ואת בית החולים לניאדו.

יתכן ובמציאות היסטורית אחרת, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג היה נשאר רב בינוני בחסידות קטנה. העובדה שהשואה החריבה לא רק את משפחתו שלו, אלא גם את היסודות החברתיים והפיזיים של החסידות, הניעה אותו לפעילות אינטנסיבית של שנים ארוכות, שביטאה יכולות מנהיגותיות נדירות. הוא הצטיין ביכולת להתמודד עם המציאות, בהבנה שיש ליצור קשרים עם מנהיגי המדינה, גם אם היא ציונית וחילונית, ובהכרה בכך שקהילה צריכה גם פרנסה, וגם נופש ובריאות, ולא רק לימוד תורה.

בדומה לביוגרפיה של ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם, ההקשרים ההיסטוריים המרכזיים בחלקו הרביעי והחמישי של הספר, העוסקים במנהיגי היהדות החרדית בארה"ב ובישראל (בהתאמה), הם בעיקר השואה והקמת מדינת ישראל. אובדנן של הקהילות החרדיות באירופה, וחילוניותה של המדינה היהודית הצעירה, היו המניעים המרכזיים שהובילו את המנהיגות החרדית להקמה מחדש של עולם התורה שחרב. אולם כפי שלימדנו פרופ' מנחם פרידמן, שהקובץ כאמור מוקדש לו, חברת הלומדים מעוגנת בהקשרים פוליטיים, חברתיים וכלכליים ייחודיים. כוחם של הרבנים החרדים לא נבע רק הסכם הסטטוס קוו וסיפורי העגלה הריקה, אלא גם כוחם של החרדים כמפלגת לשון מאזניים. יסודה של המדינה הצעירה כמדינת רווחה קולטת עליה, למרות מצוקתה הכלכלית, יחד עם היבטים פמיניסטיים (גם אם לא מוצהרים), אפשרו את השתלבותן של נשים חרדיות רבות בשוק העבודה, החזקתה הכלכלית של חברת הלומדים, והגידול הדמוגרפי העצום בחברה זו.

הסוגיות המרכזיות בהן עוסק הספר הן: ההשפעה הציבורית, ההשפעה הפוליטית והיצירה הרוחנית של הגדולים. אבקש להתעכב על ההשפעה הפוליטית באמצעות מנהיג חסידי, האדמו"ר מגור, ומנהיג ליטאי, הרב שך. האדמו"ר מגור, ר' ישראל אלטר, ה"בית ישראל", מוצג במאמרם של בני בראון וחיים שלם כבעל השפעה מכרעת במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא עסק באיחודים ובפיצולים (עם הליטאים ועם פא"י). כאביו, שהיה מפטרוני העיתונות החרדית בפולין, הבין את החשיבות המכרעת של תקשורת חרדית "טהורה", והוביל להקמת עיתון "המודיע" (1950). רמת מעורבותו בעיתון היתה גבוהה. הוא לא התמקד רק בהיבטים הרוחניים, המוסריים וכמובן הפוליטיים של התכנים, אלא גם בהיבטים הכלכליים.

הרב שך, על פי מאמרו של אבישי בן חיים, החל את פעילותו הפוליטית בהיותו בן שבעים (אם כי השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה עוד קודם לכן). הגדול שהיה שקוע בתלמודו עשורים רבים הפציע כמנהיג ללא חת, הוא הקים שתי מפלגות (דגל התורה וש"ס), ופיצל את הקהילה החרדית פעמיים – באמצעות פרישת הליטאים מהשותפות עם החסידים באגודת ישראל, ובאמצעות הקמת מפלגה לספרדים. התנגדותו הבלתי מתפרשת לתנועת חב"ד ביטאה את נוקשותו האידיאולוגית החריפה. הבנתו את העולם הפוליטי המודרני הובילה למסקנה שפעילות פוליטית אינה מספיקה ללא תקשורת עם הקהל, ולכן הקים את העיתון "יתד נאמן" ושינה את המונופול הפוליטי-תקשורתי-כלכלי של "המודיע".

 

מישהו אמר לי שהספר הזה הוא פריט חובה בארון הספרים החרדי, כי הוא הֶגיוגרפיה, או אפילו מיתוגרפיה, של גדולי התורה החרדים. "אפילו שם הספר, "הגדולים", מבטא את ההסכמה עם גדולתם, ולא מכוון לחשיבה ביקורתית", הוא אמר. אינני מסכימה עם הביקורת הזו, מכמה סיבות: אני שמחה שספר אקדמי הופך לפריט חובה בארון הספרים החרדי. חרדים שרוצים להרחיב את ידיעותיהם באשר למנהיגיהם ומנהגיהם, ולהבין כיצד תופסים אותם בעולם האקדמי, הם תופעה גדלה והולכת. ובעיקר, חרדים שמסוגלים לשאת ביקורת ישירה. ואכן, הספר מכיל מנות גדושות של ביקורת על המנהיגים המופיעים בו – מביקורת נוקבת וגלויה על התנהגותם של רבנים חסידים שמילטו עצמם בימי השואה, ועד התנהגויות בוטות. הכותבים לא חוסכים בתיאור של מאבקי כבוד והנהגה, יחד עם ביטויי אנושיות פשוטים.

 

לפיכך, אם יש משהו שמבדיל בין ספרות השבחים החרדית לבין הספר הזה, הוא בדיוק התיאור הביוגרפי העשיר. ספרו של אנגלמן "הגוף הגברי החרדי-ליטאי" מתאר בפירוט רב כיצד בונים החרדים מיתוס של גדול המנותק מהבלי העולם הזה. בספר שלפנינו התיאור לא מנותק כלל. הגדולים הם בני אדם, שמתחתנים ומולידים ילדים, שעוברים ממקום למקום לפי הצרכים והצרות, שמתמודדים עם ברי-פלוגתא ואויבים. סובלים ממחלות, מעקרות, מאובדן נורא של בני משפחה בשואה ובמקומות אחרים. דמותם הופכת משטוחה לעגולה באמצעות התיאורים היבשים הללו, לכאורה.

 

זאת ועוד, לא ברור אם תהילתה של הביקורתיות האקדמית היא תפארתה. לעיתים כדי להבין באמת את הנחקרים שלנו, במקרה זה החברה החרדית, עלינו להיכנס לעומק לתוך עולמם. עלינו להבין מיהם המנהיגים והגדולים של חברה זן, כפי שלהבדיל הייתי מצפה מחוקרי תרבות הנוער בת זמננו להיות חברים בכל הרשתות החברתיות, ואף להאזין בתכיפות לרצפי התווים הבלתי-אפשריים, המכונים בפיהם "מוזיקה".

הציפיה המשמעותית שלי מכותבי הספר או ממעגל חוקרי החברה החרדית היא להוביל במהרה להצטרפותו של ספר-אח על מדפי הספריה: "הגדולות" – הנשים שעיצבו את פני החברה החרדית בישראל. משרה שנירר ועד אלטה פייגה טייטלבוים, הרעבעצען מסאטמר, מחיה מושקא שניאורסון, אשת הרעבע מחב"ד, ועד הרבנית מרים קנייבסקי, אחותו של "החזון איש" ואשתו של ה"סטייפלר" - כולל שרטוט התהליך החשוב של הפיכת ה"נשים של" לרבניות גדולות ומנהיגות חברתיות – בזכות עצמן.

הספר בהיר וברור, הכתיבה איכותית וקולחת, וניכרת חתימת ידם הקפדנית והמארגנת של העורכים. איכות ובהירות הכתיבה הופכת את הספר לכזה שמיועד לא רק לחוקרים – מרצים ותלמידים, המתעניינים בחברה החרדית ובחברות דתיות בנות זמננו, אלא גם לאנשים הרוצים באמת להבין את החברה החרדית. לאלו שמסתכלים בעיניים תמהות על מאות אלפי אנשים, שיוצאים בשמש ובגשם ללוויה של אדם קשיש שמעולם לא פגשו, ושהקדישו את ימיהם לשמוע בקולו, פשוט כי הוא גדול, ודעתו היא "דעת התורה".

קישור לדף הספר –

http://www.magnespress.co.il/Book/הגדולים.aspx?name=הגדולים&code=45-151126

המשך קריאה >>
אוקטובר 2017

מעֵבֶר לעקרון "הבינוניות":

 

 על תהליכי שינוי ערכיים וחברתיים המתחוללים בקהילה החרדית בישראל

המשך קריאה >>
אב תשע"ז
אוגוסט 2017

'החזרת עטרה ליושנה' או 'שינוי עטרה ישנה'

מאת: ענת פלדמן

כיצד מעצבת האליטה הגברית בש"ס את המודל הנשי שנועד לתמוך בשינוי חברתי?

תקציר

מטרתו של מאמר זה היא לבדוק כיצד מעצבת אליטה גברית את המודל הנשי שנועד לתמוך בשינוי חברתי. המאמר טוען כי תנועת ש"ס מעצבת מודל של אישה מנהיגה שתפקידה לכאורה הוא לסייע 'בהחזרת עטרה ליושנה', אולם בפועל היא 'משנה עטרה ישנה' בהיותה תומכת בחברת גברים העוסקת בתורה, על פי הדגם הליטאי, וזאת חרף השוני בין אורח החיים הדתי-מסורתי של המזרחים, לזה הנהוג בקרב החברה החרדית הליטאית. מטרה משנית של המאמר היא לבדוק אם בנות הדור השני פועלות על פי מודל האישה של תנועת ש"ס. לשם כך מוצגת במאמר פעילותן של שלוש נשים מרכזיות הפועלות בתחומי החינוך. המאמר מתבסס בעיקר על כתבות הספד שהופיעו בשבועון תנועת ש"ס 'יום ליום' על נשים בנות הדור הראשון לעלייה מארצות המזרח, והוא מראה כיצד הספדים אלה מייצגים את  החזון החברתי-פוליטי של ש"ס. ההספדים הם מקור המידע היחיד שיש לתומכי תנועת ש"ס על אודות בנות הדור הראשון, וזאת משום שהן פעלו בתקופה בה לא היתה עדיין תקשורת מפותחת ולכן לא נודעה פעילותן ברבים. ההספדים מתארים את פעילותן של נשים אלו מהיבט אחד בלבד, והוא טיפוח לימוד התורה על ידי גברים, ומכאן חשיבותם הגדולה של הספדים אלה לקידום החזון הפוליטי של התנועה.

 

 

The Role of Haredi Women Leaders According to Shas Party
 Anat Feldman
afeldman@achva.ac.il
Abstract
 
This paper aims to examine how masculine elite is shaping a model of femininity that is intended to foster social change. The paper argues that the Shas party is designing a model for women leaders whose role, presumably, is to “return to the glory of old,” but which in practice constitutes “changing the glory of old.” The model supports a society in which men engage in Torah study, following the Lithuanian pattern, despite the lifestyle differences between traditionally observant Mizrahi population and Haredi Lithuanian society. A secondary aim is to examine whether second-generation women are following Shas’s model for women. The paper describes the work of three prominent women, active in the field of education. It draws primarily on obituaries in the Shas weekly Yom LeYom that described first-generation Mizrahi immigrant women, and it demonstrates how their obituaries express the social and political vision of Shas. The obituaries are the only source of information on first-generation women for Shas supporters because the press at the time was of limited capacity and the women’s activities received no publicity. The obituaries describe these women’s activities from one perspective only, namely, the cultivation of Torah study among men, which is why they are of great importance in promoting the Shas party’s political vision.
המשך קריאה >>
יולי 2017

הרש"ר הירש

מאת: אליעזר היון

הרב שמשון רפאל הירש (1808-1888), המכונה  הרש"ר, היה אחד ממעצבי האורתודוקסיה היהודית החרדית במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא נודע כאבי התפיסה של 'תורה עם דרך ארץ', לפיה יש לשלב בין לימוד התורה לבין מה שמכונה בפרקי אבות 'דרך ארץ' – מונח שכולל לפי תפיסתו את המדע, האמנות, התרבות והסוציאליזציה האינסטרומנטלית של החברה הכללית. השפעותיו של הרש"ר ניכרות באורתודוקסיה היהודית הדתית עד ימינו אלה, ודמותו הפכה למיתוס בספרות התורנית, הביוגרפית והחינוכית של החברה החרדית, במה שיכונה להלן 'מיתוס הישיבות הקדושות'. אך בניגוד לכך, החברה החרדית בוחרת להתעלם מן העיקרון של 'תורה עם דרך ארץ' שהציב הרש"ר. יחס מפוצל זה למורשתו של הרש"ר הירש – יחס המכונה כאן 'מיתוס חריג – עומד במרכזו של מאמר זה, בו מוצגות גם שתי עבודות-שדה שנועדו לבחון את דמותו של הרש"ר כסמן-תרבות בחברה החרדית. במוקד הדיון תעמוד השאלה אם למרות היות הרש"ר מיתוס, הוא זוכה עדיין למעמד בו זוכים 'גדולי הדור' המכונים 'מעבירי המסורת מדור דור', או 'מעתיקי השמועה' – מעמד אליו שייכים בעיקר רבנים ממזרח-אירופה. על בסיס עבודות השדה שיוצגו להלן, יועלו מספר הצעות בהקשר זה. 

Rabbi Samson Raphael Hirsch: An Excluded Myth in Contemporary Haredi Society Eliezer Hayoun

hayoun.e@gmail.com

Abstract
This paper examines the mythical place in contemporary Haredi (ultraorthodox) society of Rabbi Samson Raphael Hirsh, who had lived in the second half of the 19th century and at that time was one of the most prominent figures of Jewish Ultraorthodoxy.  Rabbi Hirsh was known for his principle of ‘Torah im Derech Eretz’. According to this principle one has to combine between Torah learning and the study of a variety of fields in the sciences and arts and culture as well as instrumental socialization in the general society – all which rabbi Hirsh referred to as ‘Torah in Derech Eretz’, as mentioned in Pirkei Avot. The influence of Rabbi Hirsh stands out to this day in contemporary Jewish Orthodoxy but much less so in Jewish Ultraorthodoxy or haredi society. While the image of Rabbi Hirsh was accepted as a mythical figure in all kinds of Haredi literature, his principle of ‘Torah and Derech Eretz’ is clearly absent. With time, this principle has been withdrawn, rejected or adapted to mean something else in contemporary ethos of Haredi society. This dual attitude toward Rabbi Hirsh is defined an “excluded myth’ and is the focus of analysis in this present paper. Two field works, examining the image of Rabbi Hirsh as a cultural icon in Haredi society, are presented in this paper. In the focus of discussion the question is raised whether he is granted the same standing as great rabbinical figures, known as “gedoilim”, most of them originating in Eastern Europe.  
 

 

 

המשך קריאה >>
סיון תשע"ז
יוני 2017

משמרנות מתגוננת לשמרנות מתמודדת

מאת: תהילה קלעג'י, ארנה בראון-לבינסון

שינויים משמעותיים פוקדים את החברה החרדית בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע לרכישת השכלה גבוהה ומקצועית וכניסה לעולם התעסוקה. נוכח שינויים אלה התמקדנו בבחינת אסטרטגיות התִרבות (acculturation) של חרדים אקדמאים בהשתלבותם במשק הישראלי. ניסינו להתחקות אחר גיבוש מתווה מאוזן ומוסכם בין רצונה של החברה החרדית להמשיך להתבדל, לבין דרישות המשק ונתוני סביבת העבודה שמחוץ לקהילה. מבחינה מתודולוגית בחרנו לבחון את אופן השתלבותם של חרדים אקדמאים במשק הישראלי באמצעות מחקר משולב (mixed methods) שכלל איסוף וניתוח כמותני ואיכותני של נתונים. במחקר השתתפו 745 חרדים אקדמאים בוגרי מגוון מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הנמנים על זרמים שונים בחברה החרדית, שהשיבו על שאלון אינטרנטי הבוחן את הסוגיה הנחקרת מהיבטים שונים: שאלון סוציו-דמוגרפי; שאלון השתייכות חברתית ושאלון פתיחוּת וסגירוּת לסביבה. כמו כן כונסו ארבע קבוצות-מיקוד ובהן התקיים דיון מעמיק ובירור סוגיות מרכזיות שנבדקו בשלב הכמותני.

ממצאי המחקר משקפים את אופן התמודדותם של המשתלבים באמצעות טיפולוגיה של אסטרטגיות תִרבות שונות: א. המשך ההתבצרות והבדלנות בתוך הקהילה; ב. השתלבות מנטלית מתבדלת מחוץ לקהילה; ג. השתלבות מנטלית ומרחבית מתבדלת מחוץ לקהילה.

*המחקר המלא מומן ופורסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה

Abstract
 
From Defensive Conservatism to Adaptive Conservatism:
Acculturation  Strategies of ultra-Orthodox Academics in the Workplace* 
Tehila Kalagy         Orna Braun-Lewensohn
Ben-Gurion University in the Negev
Conflict Management & Resolution Program   ktehila@gmail.com
 
In the last two decades significant changes have been taking place in the ultra-Orthodox world, with regard to higher and professional education and entry into the world of employment. This present study chose to take a strategic focus on this population’s integration in Israeli workforce. By examining the various findings, we tried to formulate an approved format, balancing the ultra-Orthodox community's desire to continue its isolation with the demands of the economy and the environment outside the community.
In terms of methodology, we chose to examine the data by means of Integrated Research (mixed methods), which involved the collecting and analysis of both quantitative and qualitative data. The sample consisted of 745 graduates from a variety of higher education institutions in the country, affiliated with different streams in Haredi society. They completed an online questionnaire, consisting of various aspects of the issue under study: Socio-demographic questionnaire, social affiliation questionnaire and one about the degree of openness to the surrounding environment. In addition, four focus groups were assembled where major issues, which had been previously tested, were discussed at length, in the quantitative phase.
The findings reflect the ways of coping by means of the typology of the different acculturation strategies: a. Continuation of the standoff and separatism/isolation;
b. Separatist integration with the 'outside' (mental); c. Separatist Integration with external group (mental and spatial).
*The full study was funded and published by Israel Democracy Institute

 

המשך קריאה >>
שבט תשע"ז
פברואר 2017

שינויים ותמורות בהכשרת מורות בחינוך החרדי

מאת: לאה ריימן
תקציר


מאמר זה נותן ביטוי למארג יחסי הגומלין שבין 'מערכת ההשכלה הגבוהה' במגזר החרדי – הסמינרים להוראה של נשים – לבין מדיניות העל של ישראל בתחום ההכשרה להוראה. מאז שקמה מדינת-ישראל, ניהלה החברה החרדית מאבק חינוכי-הישרדותי מתמשך. מחזוריות עשורית מאפיינת את רצף השינויים במבנה ההכשרה להוראה בסמינרים החרדיים לנשים. החידוש בסמינרים אלה הוא בכך שלצד המסורתיות והשמרנות מתקיים לאורך כל השנים איזון עדין ומבוקר של שינוי שתכליתו שימור .אולם התמורות במבנה  ובהיקף ההכשרה בסמינרים אלה  נתקלו בקשיים והתנגדויות שהעיבו על יחסי הגומלין בין הצדדים. מקרה המבחן הנדון במאמר זה – המשבר שפרץ בתשס"ז – משקף מורכבות ומערכת לחצים רב-כיוונית 'של', 'בתוך' ו'על' מיעוט תרבותי ייחודי במשרעת הגוונים הישראלית. בשנת תשס"ז עצרה הסמכות הרבנית את לימודי 'הבכיר' ותכנית ה'אקוויוולנט'. פולמוס נוקב התפתח סביב לימודי הנשים בחברה החרדית בעקבות החלטת האגף להכשרת עובדי הוראה להרחיב את משך ההכשרה משנתיים לתעודת מורה מוסמכת – לשלוש שנים לתעודת מורה מוסמכת בכירה החל ממחזור תשס"ה. ההחלטה הסופית שנתקבלה גם על דעת האגף להכשרת עובדי-הוראה, חתמה מערכת מורכבת של יחסי גומלין בין מדיניות העל של המשרד, בין ההנהגה הרוחנית, לבין "השדה" – צורכי מערכת ההכשרה והמורות המשתלמות. 

Changes in Teacher Training for Haredi Women: Reciprocity between Policy and the “Field”   
Leah Reiman
Ministry of Education

Abstract

This article examines the nature of reciprocal relations between the higher education system in the Haredi sector – women’s teacher training seminaries – and overall Israeli policy on the training of educators. Since the State of Israel was founded, Haredi society has been engaged in an ongoing educational-existential struggle. The structural changes in teacher training at Haredi women’s seminaries tend to follow a cycle of decades. The innovation that characterizes these seminaries lies in the delicate, controlled balance they have maintained over the years between tradition and conservatism, on the one hand, and transformation aimed at preservation, on the other. Changes in the structure and scale of teacher training at these seminaries have, however, encountered obstacles and opposition that overshadow reciprocal relations between the parties. The test case presented in this article – the crisis that erupted in the academic year of 2006/2007 – reflects a complex and multi-dimensional set of pressures “of”, “within”, and “on” a cultural minority that is unique within the diverse spectrum of Israeli society. In 2006/2007 the rabbinic authorities suspended “senior teacher” studies and the “Equivalent” curriculum. A fierce debate had previously emerged regarding women’s education in Haredi society following a decision by the Department for Training of Teaching Personnel to extend the training period from two years for a certified teacher’s diploma, to three years for a senior certified teacher’s diploma beginning in the 2004/2005 academic year. The decision that was finally reached, which the Department for Training of Teaching Personnel accepted as well, established a complex system of reciprocal relations between the overall policy of the Ministry of Education, the religious leadership, and the “field” – the needs of the teacher-training system and of the teachers in training. 
המשך קריאה >>
אב תשע"ו
אוגוסט 2016

הסתדרות עובדים חרדית

מאת: אלדד נאור

הסתדרות העובדים החרדית (פאג"י) הגיעה לשיא פעילותה בירושלים בשנות ה-40 של המאה ה-20. גוף זה התפלג למעשה מהסתדרות העובדים של 'פועלי אגודת-ישראל' (פא"י) על רקע התנגדותו הגוברת לקשרים שרקמה פא"י עם גופים ציוניים במחצית השנייה של שנות ה-30. אנשי פאג"י חשו גם אי-נחת מכך שראשי 'אגודת-ישראל' (אגו"י) החלו לנטוש את דרך הבידול וההפרדה מן הציונות, עם  הפיכתם של עולי 'היישוב החדש' לרוב בתוך אגו"י, ורצונם לקיים חיים משותפים עם שאר היישוב היהודי בא"י לקראת הקמת המדינה. אף על פי כן נותרה פאג"י בשנות ה-40 חלק בלתי נפרד מאגו"י, ואף זכתה בתמיכת רבים מאנשי 'היישוב הישן' שראו בחבריה אנשי אמונה נאמנים. פאג"י קידמה בקרב ציבור זה את רוח היצרנות ועבודת הכפיים, שאִפשרו לו לקיים את דרך ההיבדלות החרדית. לוז פעילותה של פאג"י היה חברה כלכלית המקימה מפעלים, יוצרת מקומות עבודה ובונה שיכונים מיוזמתה ובכוחות עצמה. ערב הבחירות הראשונות שהתקיימו במדינת ישראל, החליטו אנשי פאג"י להתמודד בנפרד ממפלגת האם, שחברה אל מפלגות ציוניות בגוש משותף. הפרידה של פאג"י ממחנה אגו"י וכישלונה בשתי מערכות בחירות, הנחיתו עליה מכה  קשה שהביאה לחיסולה. מחקר זה מתבסס על  ביטאונים עצמיים של פאג"י בשנות ה-40, ועל היומון החרדי הראשון, 'היומן', שיצא בירושלים בימי מלחמת העצמאות ושבין יוצריו וכותביו היה לאנשי פאג"י מקום מרכזי להביע את עמדותיהם. מפִּרסומים אלה עולה השקפת-עולמם של אנשי פאג"י ומקצת מפעילות התנועה. מאמר זה מתבסס על ביטאונים אלה, על מחקרים נוספים, על עדויות של אישים שונים ועל חומר ארכיוני.  

Po’alei Agudath Israel (PAGI) - A Haredi workers’ organization -  as reflected in its bulletins and in ‘Hayoman’ of Agudath Israel
Eldad Naor
eldad_n@mayan.org.il‏
 
Abstract
The highlight of activities of the Jerusalem PAGI Haredi Workers Organization took place during the 1940s. This organization broke off from PAI, the Agudat Israel Workers Organization, because of its growing opposition to relations that PAI had with Zionist bodies during the second half of the 1930. Also, PAGI members resented developments within PAI whereby its leaders were deserting the traditional ways of separation and segregation from Zionism, as PAGI became a majority within PAI. This trend within PAGI was due to the influx of new yishuv hadash (New Settlement) Haredi immigrants, who sought to live in shared communities with the general Jewish population, In spite of this resentment PAGI remained an integral part of PAI in the 1940s, and even gained the support of many among the yishuv yashan (Old Settlement) who viewed PAGI's members as devoted to the old Haredi traditional norms. PAGI was innovative by promoting productivity and manual labor, which allowed the Haredi community to remain segregated from the general public, as these jobs could be completed within the Haredi community. The core PAGI’s efforts was a company which established factories, jobs, and residential buildings.  In elections to the first Knesset, PAGI ran in a separate party from PAI, which joined a block together with Zionist parties. PAGI’s separation from the PAI camp and its failure in two electoral cycles led to its eventual demise. In addition to other sources, such as testimonies and archival materials, this article is based on PAGI’s own publications in the 1940s, and especially on the first Haredi daily newspaper, "Hayoman" (The Diary), published in Jerusalem during the War of Independence in which PAGI members had a critical role. These publications reflect PAGI’s members’ perspectives and activities during this time period.
Key words: Agudat Israel, PAGI, PAI, Jerusalem, Zionism, Haredi worker, Mokotovski,  War of Independence, PAGI housing project, 'Atideinu', 'Komemiyut', 'Hayoman'. 

 

המשך קריאה >>
אדר א' תשע"ו
מרץ 2016

חרדים ברשת: משחקי-זהות בקהילה החרדית המקוונת

מאת: שרית אוקון
תקציר

המרחב הקיברנטי וקהילות הדת המקוונות (Online Religious Community) המתקיימות בו, מספקים הזדמנות מחקרית עדכנית ויעילה להיכרות עם מגזרים שונים בחברה. אחת מקבוצות המחקר המרתקות בתחום זה היא הקהילה החרדית המקוונת, הפועלת ברשת ללא לאות, בצל השפעות החברה המערבית-חילונית. מאמר זה מבוסס על מחקר נטנוגרפי שבחן בין היתר כיצד מציגים עצמם חברי קהילת-דת זו בפורום  'בחדרי חרדים'. 
המחקר משלב בין שתי מתודולוגיות משלימות: 'חקר מקרה' (Case Study) ו'נטנוגרפיה' (Netnography), שהיא שיטה אתנוגרפית איכותנית ופרשנית, המאפשרת להתחקות אחר קהלים ותרבויות מקוונות (cybercultures) בעולם מתוּוך טכנולוגית. בתום חמישה חודשי תצפית, בהם נבחנו ועובדו מבחינה תמטית קרוב ל-3000 דיונים (שרשורים), נמצא כי חברי הקהילה החרדית המקוונת מנהלים משחקי-זהות אישיים וקבוצתיים. משחקי הזהות מעידים על כך שחברי "חצר" חדשה זו מכסים טפח ומגלים טפחיים: הם משתמשים אמנם ב"ניקים" (כינויים מקוונים) אשר מסווים ומסתירים את זהותם בעולם הממשי ואף נהנים משמירה על אנונימיות יחסית, אך בה בעת הם גם משתעשעים בהעברת מסרים חדים ובולטים על אישיותם, אמונותיהם ואורחות-חייהם.    
מילות מפתח: החברה החרדית | אינטרנט | קהילות-דת מקוונות | נטנוגרפיה

המשך קריאה >>
דצמבר 2015

דרכי התמודדות של נשים חרדיות

מאת: בלה ליוש

מטרת מאמר זה, היא לתאר, לנתח ולזהות את הדפוסים בהם נשים חרדיות לומדות, עובדות וצורכות פנאי, חוות את מקומן האישי והחברתי ומעצבות את מציאות חייהן על רקע השינויים המתחוללים בחברה השמרנית אשר לה הן שייכות. המאמר מתמקד בנשים הנתונות בתהליך או במפגש כלשהו עם שינוי ומציג את נקודות המבט הסובייקטיביות שלהן: הפרשנות  והמשמעות שהן נותנות לתהליך השינוי בכלל ולשינויים בתחומי ההשכלה, העבודה והפנאי בפרט. הדיון בממצאים מעלה כי כינון זהות פרטית, תוך שימוש באסטרטגיות להתמודדות, מביא למיתון התגובה הביקורתית של ההנהגה והחברה ומאפשר אימוץ אקלקטי של חידושים ושינויים. בדרך זו נקלטים השינויים באופן טבעי וכתגובה בלתי-מכוּונת ובלתי-תלויה במאמצי הנשים. 

Abstract
This study seeks to identify, analyze and describe the ways Ultra-orthodox (Haredi) women learn, work, and use their leisure time, experience their personal and social position and shape the reality of their lives in view of the changes within their extremely conservative one. The present study examines the way Haredi women already involved in the process of change if the study reveal that the establishment of a private, non-threatening identity for the women, along with coping procedures, manages to block criticism from the Haredi rabbinical authority and Haredi leadership, and prevents criticism from their society from becoming a general criticism, and thus creates a comfortable basis for an eclectic adoption of novelty and change. This allows the changes to happen in a natural way, as an unintended and independent reaction to the women’s efforts. 
המשך קריאה >>
חשון תשע"ו
אוקטובר 2015

תועלות אג"ח חברתית

מאת: יהודית קאהן, דורון לביא, יואב פישר
תקציר:

אִגרות-חוב (אג"ח) חברתיות הן כלי פיננסי חדשני שנועד לענות על חוסר היעילות שבמימון הציבורי של שירותים חברתיים, וליצור מקורות-מימון נוספים לפרויקטים חברתיים. אג"ח חברתית היא מודל לפיו הממשלה מגייסת הון ממשקיעים (לרוב קרנות פילנתרופיות) ומתחייבת לתגמל את המשקיע כספית, בתנאי שהמיזם החברתי יעמוד ביעדים החברתיים שהוגדרו לו מראש, כך שתובטח תמורה להוצאת הממשלה. מטרת המחקר הנוכחי היא לאמוד את התמורה הכלכלית הכוללת לממשלת-ישראל כתוצאה מהנפקת אג"ח חברתיות לעידוד תעסוקת חרדים. ראשית המחקר העריך כיצד תשפיע הכשרת גברים חרדים בתחום ההיי-טק על שוק העבודה המקומי. שנית הוא אמד את הכדאיות הכלכלית, קרי: החיסכון הצפוי בעלויות עבור ממשלת-ישראל. על פי תוצאות המחקר, התועלת הכלכלית הכוללת מגבר חרדי בוגר התכנית שישתלב בהצלחה בעבודה, תעמוד על 7,785 ₪ לחודש. עיקר התועלת הכלכלית שתתקבל – בשיעור של כ-70% - היא תוצאה של תרומה לכלכלה הלאומית, בעוד שכ-20.5% ו-9.5% מן התועלת הכלכלית, נובעים מתרומת-מס ישירה ומחיסכון ממשלתי מהפחתת הטבות, בהתאמה. עוד עולה מן התוצאות כי עידוד תעסוקה חרדית בתחום ההיי-טק, יביא תועלת נטו לכלכלה הישראלית ויישא סיכון נמוך לפגיעה בשוק העבודה הנוכחי. מאחר והמחקר לא הביא בחשבון השפעות עקיפות, תהיה התועלת האמִתית לכלכלה מעלייה בתעסוקת חרדים, אף גבוהה מן התועלת המחושבת.

Unemployment among Ultra-Orthodox Jews in Israel: Can Social Impact Bonds bring a solution?
Yehudith Kahn*, Doron Lavi*, Yoav Fisher**
*Tel Hai Academic College   **Pareto Group
yehuditk@telhai.ac.il, doronl@telhai.ac.il, yoavfisher@gmail.com
 
Abstract
A Social Impact Bond (SIB) is an innovative financial tool designed to resolve the lack of efficacy in the public financing of social services and to create additional sources of funding for various social projects. SIB is a model through which non-governmental actors raise capital from private sources (mostly philanthropic foundations) and rewards the investors financially if pre-defined social objectives are met. The purpose of this study is to examine the use of SIB's for the encouragement of ultra-orthodox employment and evaluate its economic return to the Israeli government. First, the research evaluates the expected impact of training ultra-orthodox men for the high-tech sector in the local labor market. Second, the economic profitability is measured through the expected cost savings for the Israeli government and economic impact on the national product.
Keywords: high-tech sector; labor participation; social impact bonds; ultra-orthodox; unemployment.
המשך קריאה >>
אוגוסט 2015

ממרחק תביא לחמה

מאת: חיה גלבוע

כיצד נשים חרדיות היוצאות לעבוד בארגוני הייטק מתמודדות עם הימצאותן בין שני קטבים- ההתקרבות למודרניות אל מול שמרנות דתית, הגנה על הגחלת וציוויונן הדתי?

המשך קריאה >>
תמוז תשע"ה
יולי 2015

"להיות אישה של תלמיד חכם"

מאת: רבקה נריה בן-שחר

כיצד נשים חרדיות תופסות את המציאות הכלכלית-חברתית של החברה החרדית בישראל בת-זמננו?

המשך קריאה >>
סיון תשע"ה
יוני 2015

זהויות ותפקידים במשפחה החרדית בישראל

מאת: דבורה ווגנר

בשני העשורים האחרונים הפכו גברים חרדים רבים לשותפים פעילים וחיוניים בעבודות ההורות והבית. כניסתם של אבות חרדים למשק הבית מניעה במפתיע תהליכי שינוי בנרטיב החרדי וגורמת להטמעתם של אלמנטים מן השיח הפמיניסטי והפסיכולוגי לתודעה ולאורחות החיים של משפחות חרדיות רבות.

המשך קריאה >>
מאי 2015

הכשרות הפרטית בישראל

 

תקציר
מאמר זה עוסק בניתוח מקרה של משטר הכשרות הפרטי בישראל, המופעל על-ידי המגזר החרדי ומציע כשְרות מהודרת, כמודל של רגולציה וולונטרית המתנהלת לצד משטר הכשרות הציבורי. את משטר הכשרות הציבורי יזמו המפלגות החרדיות והוא מוסדר בחוק הכשרות שהתקבל ב-1983. שוק הכשרות הפרטי כולל כיום 33 גופים, רובם הוקמו משנות ה-80 ואילך, לאחר שחוק הכשרות נכנס לתוקפו. בעוד שהדרישה לכשרות מהודרת היא מוגבלת, מספר גופי הכשרות הפרטית מתרחב וכך וגם היקף פעילותם, וזאת למרות שכל מערכת הכשרות בישראל סופגת ביקורת ציבורית בדבר שחיתות, כפייה דתית ותרומה להעלאת יוקר המחיה. המחקר מבקש לברר כיצד קרה שחרף קיומו של משטר כשרות ציבורי, ובמיוחד לאחר קבלת החוק המסדיר אותו, חלה פריחה במספר גופי הכשרות הפרטית ופעילותם הורחבה באופן משמעותי. לצורך בירור התופעה יש להבחין בין עצם קיום התופעה של כשרות פרטית לצד כשרות ציבורית, לבין הצמיחה וההתרחבות של פעילות זו. בעוד שהתיאוריה של רגולציה וולונטרית מיטיבה להסביר את עצם קיומו של משטר כשרות פרטי הפועל במקביל לזה הציבורי, כמענה לביקוש, תיאוריה זו מתקשה להסביר את התרחבותו של משטר הכשרות הפרטי. ההסבר המוצע להתרחבות זו מכוון לגורמי היצע שמקורם ביחסים שבין המגזר החרדי לבין החברה והמדינה, ולתהליכים פנימיים המתחוללים בתוך החברה החרדית.

 
Private Kosher Regime in Israel: A Case of Supply and Demand in Voluntary Regulation
Motti Talias
Ph.D. student, The Federman School of Public Policy and Government, Hebrew University of Jerusalem
motti@zofnat.co.il
 
Abstract
The article analyses the case of private kosher certification regime in Israel as a model of voluntary regulation alongside public certification regime. The private regime contains 33 different Kosher marks, all provided by agencies from the ultra-orthodox Haredi sector, and most of them were created from 1980 onward and after the enactment of the Kosher Law in 1983. The research examine the following question: Why, in spite of the existence of public Kosher regime the Haredi sector advanced, and which satisfies the needs of most Kosher food customers, there exist a dual regime of Kosher certification and an expanding market of private Kosher certification? The theory of private regulation provides strong justification to the existence of the private Kosher certification regime, even after the enactment of the Kosher Law, due to a lax implementation of the Law and the concern of the Haredi sector from the credibility of the public Kosher certification system. Yet the theory cannot explain why the private regime continues to flourish without a matching demand. The answer to this question, I wish to argue, lies in the supply side the theory tend to understate. The dramatic growth of the private regime reflects political and societal processes - both within the Haredi sector and between this sector and the secular sector and the State.

 

המשך קריאה >>
אפריל 2015

הגאולה על כתפיהן

מאת: סימה זלצברג בלאק

כיצד התפתחה אופנת השאלים בקרב הנשים החרדיות? האם מדובר בצניעות מחמירה עקב דיכוי פטריארכלי, או העצמת הנשים את עצמן מתוך אמונה בכוחותיהן המאגיים?

המשך קריאה >>
ניסן תשע"ה
מרץ 2015

על בתי הספר החרדיים באנטוורפן

מאת: לטם פרי-חזן

תקציר
מחקר זה בודק כיצד מחלחל עיקרון חוקתי של חופש חינוכי, המעוגן בחוקה הבלגית, אל בתי הספר החרדיים באנטוורפן שבבלגיה. הוא מתחקה אחר הגורמים המעצבים את החופש החינוכי בחיי היום-יום של בתי הספר החרדיים ומאפיין אותם בתוך שדה המדיניות החינוכית. ממצאי המחקר מראים כי החופש החינוכי משתנה בתוך "גלגלי השיניים" של מדיניות החינוך. חוקי החינוך מסדירים את קיומם של בתי ספר דתיים פרטיים במימון מלא ומעניקים להם אוטונומיה, אך הסוכנים המופקדים על יישום מדיניות החינוך, כללי הרקע שבתוכם פועלת המדיניות והנורמות התרבותיות החרדיות מצמצמים את החופש החינוכי בדרכו לכיתות. 
בחלקו האחרון, המאמר מבקש להפיק מממצאיו תובנות רלוונטיות לעיצוב מדיניות החינוך בישראל. תובנות אלו נוגעות לתפקיד הסוכנים המפקחים, לעידוד לימודי החול באמצעות התניות מימון, להנעת בחירות הורים באמצעות איסור על מיוני תלמידים, להגבלת האפשרות לפצל בתי ספר ולאיזון בין הרצון לאפשר לחרדים לממש את זכותם לחינוך באמצעות התאמות, לבין החשש מקיבוע מציאות מפרידה ומפלה.

המשך קריאה >>
כסלו תשע"ה
דצמבר 2014

התמודדות ההנהגה הרבנית

מאת: תהילה קלעג'י
מאמר זה בוחן כיצד ההנהגה הרבנית החרדית מתמודדת עם הנטייה הגוברת של גברים ונשים מן החברה החרדית בישראל, לרכוש השכלה אקדמית. בחינה זו נעשתה בקרב שלושה זרמים מרכזיים: הליטאי, הספרדי והחסידי, והיא מתייחסת למסורת המחקרית אשר דנה במאפיינים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים של חברות שמרניות המתמודדות עם תהליך המודרניזציה. 
המשך קריאה >>
חשון תשע"ה
נובמבר 2014

שידוכין וגנטיקה

מאת: סימה זלצברג
מאמר זה עוסק במעמדן של הבדיקות הגנטיות הטרום-שידוכיות בקרב החרדים בישראל. הוא מתמקד באופן השימוש בבדיקות אלו, בתהליך השְגרתן בחברה החרדית וביחסו של הציבור החרדי אליהן. 
המשך קריאה >>
תשרי תשע"ה
אוקטובר 2014

מחקרי-מדיניות אודות החרדים בישראל

מאת: מלאכי קרנצלר

תקציר

במסגרת הספרות המחקרית על החרדים בישראל (קפלן, 2003, 2009) אך גם במקום משלו, התעצב תחום מחקר ייחודי, מחקרי מדיניות על החרדים. במאמר זה אעמוד על חשיבות תחום מחקר זה, ייחודו, הנושאים המרכזים בהם הוא עוסק, התימות המרכזיות המאפיינות אותו ותהליך התפתחותו של ידע זה. במאמר זה נבחנות גם הזיקות בין ידע זה לבין המחקר האקדמי "הטהור" אודות חרדים, ובין ידע זה לכוחות חברתיים ולמציאות החברתית. המאמר מראה כי ידע זה התאפיין במעבר מהתמקדות בסוגיות ברמה מקומית, כמו יחסי חרדים-חילוניים בירושלים, להתמקדות בסוגיות ברמה לאומית, כמו השפעת החרדים על הכלכלה הישראלית. המאמר גם מראה כי המחקרים שנכללים במסגרת ידע זה האיצו שינויים בחברה החרדית ובחנו את התרחשותם. טענה נוספת היא כי ידע זה גם משקף שינוי ביחסי הכוח בין החברה הסובבת לחברה החרדית.


המשך קריאה >>
אלול תשע"ד
ספטמבר 2014

אחרי שמזבח מוריד דמעות

מאת: ענת בארט ועדיטל בן ארי

תקציר:

מחקר זה בוחן את תופעת הגירושין במגזר החרדי, את דרכי ההתמודדות של הגרושים עם מצבם, ואת יחסה של החברה החרדית אליהם. הגירושין בחברה החרדית אינם נידונים בציבור, אך התפתחות פרמטרים שונים, כגון הקמת קבוצות תמיכה לנשים חד-הוריות חרדיות, קבוצות טיפול לבני-משפחות של גרושים, התפתחות של מערך טיפולי-אקדמי מקרב החברה החרדית והקמת מקלטים לנשים מוכות בחברה החרדית, מעידה על התרחבות התופעה. 

מאמר זה בוחן באמצעות כלים איכותניים-פמנולוגיים את תגובות הפרט, המשפחה והחברה החרדית לגירושין. במחקר השתתפו 61 מרואיינים מארבע קבוצות שונות בחברה החרדית: נשים גרושות, גברים גרושים, בנות בוגרות להורים גרושים ואנשי-מקצוע המעורבים בתהליך. המחקר נערך באמצעות מדגם 'כדור-שלג'. הוא אינו בוחן את הסיבות לגירושין, אלא את תוצאותיהם. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת וכואבת של חברה אשר דוחה אקטיבית או פסיבית את תופעת הגירושין ואת אלה שנקלעו אליה, לצד התעצמות אישית ותהליכי אינדיבידואליזציה של המתגרשים, אשר בוחרים להמשיך ולחיות בקרב החברה החרדית חרף הדחייה שהם חשים ממנה. 

המשך קריאה >>
אב תשע"ד
אוגוסט 2014

בין הפרט לקהילה: דפוסי מגורים של אוכלוסייה ח...

מאת: שלומית פלינט

תקציר:

מאמר זה בוחן את דרכי ההתארגנות של אוכלוסייה במרחב. באוכלוסייה החרדית, המורכבת ממגוון זרמים ופלגים, מתגלה הזהות הקהילתית כרכיב מרכזי בארגון הפנימי של שכונות המגורים המסוגרות. העדפות המגורים המוצהרות של האדם החרדי, המבקש לחיות בקרב "דומים" – בני הזרם החרדי שאליו הוא משתייך –  מניעות תהליכים של התקבצות ויוצרות דפוסים שונים של היבדלות. המנגנונים המניעים את הארגון המרחבי נבחנו כאן בשני מקרים: ברמת-שלמה, שהיא שכונה חדשה-יחסית בחלק החיצוני, העוטף, של ירושלים, בה ארגון הפרטים נערך על ידי ראשי הקהילה; ובסנהדרייה, שכונה ותיקה ומבוקשת בעיר הפנימית של ירושלים, בה הפרטים חופשים יחסית ומונְחים על ידי 'רוח הקהילה'. דרכי הארגון השונות מאפשרות לעצב את בחירת מקום המגורים של משק הבית בתבניות מרחביות משתנות. במקרה הראשון מושגת היבדלות חדה של בני הזרמים החרדיים השונים – כל זרם בתת-השכונה המיועדת לו. במקרה השני מתקבל דפוס מרחבי מעורב לכאורה. מבט מעמיק מגלה כי הוא מתנהל על פי 'קוד-מרחב' עקבי, המאפשר לפרטים לחוש שייכות לקהילה גם במרחב מעורב-יחסית ומעלה את רמת הוודאות והשליטה שלהם בכל הקשור לזהות הסביבה בה הם חיים. הבנת תהליכי הסגרגציה המתוארים במאמר זה משמשת בסיס לניסוח תהליך תכנון המביא בחשבון מאפייני ארגון מרחבי של קבוצות אוכלוסייה בערים חדשות, בערים מתחדשות ובמרכזי ערים ותיקות. 

המשך קריאה >>
תמוז תשע"ד
יולי 2014

מתנדבים חרדים בשירות אזרחי בישראל

מאת: אסף מלחי

תקציר:

המחקר בחן באופן שיטתי מאפיינים וסוגים שונים של הון חברתי בקרב כ-600 מתנדבים חרדים מקהילות מגוונות, המשרתים במסגרת השירות האזרחי. במחקר נבחנה מידת השפעתם של סוגי הון חברתי על הבחירה בין התנדבות 'מסתגרת' בתוך הקהילה, לעומת התנדבות 'פתוחה' מחוץ לקהילה החרדית. בנוסף, נבחן הקשר בין מניעים להתנדבות לבין סוגי הון חברתי של המתנדבים. ממצאי המחקר מלמדים כי מתנדבים מקהילות חרדיות סגורות, בעלי הון חברתי מלכד גבוה, משרתים לרוב במסגרות פנים-קהילתיות, הן מסיבות אלטרואיסטיות וחברתיות והן מחשש להיחשף לאוכלוסיות שאינן חרדיות. לעומתם, מתנדבים מקהילות חרדיות פתוחות (יחסית), בעלי הון חברתי מגשר גבוה, בוחרים לעתים קרובות לשרת במסגרות התנדבותיות כלליות מחוץ לקהילתם (למשל מד"א או משטרה). בחירתם של האחרונים מעוגנת במניעים אנוכיים-תועלתניים הנובעים מן הצורך לרכוש ניסיון תעסוקתי משמעותי בתקופת ההתנדבות, על מנת למצות את יכולותיהם וכישוריהם ולפרוץ בזהירות את גבולות קהילתם. השתלבותם של גברים חרדים בשירות אזרחי מחוץ לקהילתם, מייצרת הזדמנויות לחשיפה הדדית בין מגזרים שונים ולחיזוק  האמון והסולידריות בין מגזרים שונים. כך גם מתחזקת והולכת זיקת המתנדבים החרדים למדינה ומוסדותיה.    

המשך קריאה >>

יציאה לעבודה בקרב בני-ישיבות חרדים

מאת: יצחק טרכטינגוט

תקציר:

מחקר זה, שנערך בקרב בני-ישיבות חרדים מזרמים חרדיים שונים, בדק אם יש הבדלי תפיסות בין בני-ישיבות חרדים שיצאו לעבודה, לבין אלה שממשיכים ללמוד בישיבה, בכל הקשור לסיבות ליציאה לעבודה, לחששות ממנה וליחס סביבתם הקרובה כלפיה. במחקר נמצאו הבדלים מובהקים במרבית המשתנים בין אלה שלומדים לבין אלה שעובדים. עמדותיהם של אלה הלומדים בלבד נמצאו חיוביות פחות כלפי היציאה לעבודה מאלו של העובדים, והם מסבירים צעד זה בעיקר בקשיי-פרנסה, בעוד שאלה שעובדים מנמקים אותו גם בקשיים בלימודים. כמו-כן נמצא כי חששותיהם של בני-ישיבה עובדים מהיציאה לעבודה ומאפייניה היו נמוכים באופן משמעותי מחששות בני הישיבה הלומדים. כמו כן נמצא שעמדת הקרובים והקהילה כלפי היציאה לעבודה נתפסות חיוביות יותר בקרב אלה שעובדים מאשר בקרב אלה שאינם עובדים. הבדלי תפיסות בשאלות אלו נמצאו גם בין זרמים שונים בחברה החרדית.

מבוסס על עבודת מחקר לתואר מוסמך בהנחיית פרופ' איתמר גתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

מבוסס על עבודת מחקר לתואר מוסמך בהנחיית פרופ' איתמר גתי באוניברסיטה העברית בירושלים.

המשך קריאה >>
אייר תשע"ד
יוני 2014

חרדיות מזרחית - אידאולוגיה וזהות

מאת: נסים ליאון

תקציר:

מאמר זה מתאר שלוש חזיתות שהחרדיות המזרחית מתמודדת בהן כיום. באחת היא ניצבת מול מציאות מפולשת בסגנונות חיים דתיים שאינם חרדיים, הן בתא המשפחתי, הן בקהילות המתפללים והן באזורי המגורים. בשנייה היא מתמודדת עם יחסי הכוחות האתניים בתוך החברה החרדית, ובשלישית מול מוסדות המדינה, כשהיא בקשר בלתי-אמצעי עם ציבור לא-חרדי בעל עמדות לאומיות מובהקות.

תוצאת ההתמודדות בחזיתות אלו ניכרת כיום בשלוש מגמות שונות: 1. בחרדיות מתקנת (רפורמטיבית), המבקשת להפוך את דרך החיים החרדית לתו-תקן בקרב ציבור דתי או שומר-מסורת שאינו חרדי; 2. חרדיות אתנו-מעמדית החושפת מציאות של חברת קסטות; 3. חרדיות ממלכתית המבקשת לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית באמצעות מוסדות המדינה ומשאביה. 

המשך קריאה >>
קישורים
קישורים
 
פרטי התקשרות
המרכז לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
רח' רדק 20, ירושלים 92186.
טלפון:(29) 02-5630175 | פקס: 02-5639814

כל הזכויות שמורות למרכז לחקר החברה החרדית
עיצוב ופיתוח האתר: מיוטיקס ישומים
כללי

כותרת

עוד מידע