המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> דרכי התמודדות של נשים חרדיות

דרכי התמודדות של נשים חרדיות

דרכי התמודדות של נשים חרדיות עם שינויים המתחוללים בחברתן בתחומי ההשכלה, התעסוקה והפנאי


מאת: בלה ליוש

מכללת אורות ישראל

b.layosh@gmail.com

חקר החברה החרדית, כרך 3 תשע"ו 2016/2015 (דצמבר 2015): 55-26
להורדת קובץ המאמר המלא


מטרת מאמר זה, היא לתאר, לנתח ולזהות את הדפוסים בהם נשים חרדיות לומדות, עובדות וצורכות פנאי, חוות את מקומן האישי והחברתי ומעצבות את מציאות חייהן על רקע השינויים המתחוללים בחברה השמרנית אשר לה הן שייכות. המאמר מתמקד בנשים הנתונות בתהליך או במפגש כלשהו עם שינוי ומציג את נקודות המבט הסובייקטיביות שלהן: הפרשנות  והמשמעות שהן נותנות לתהליך השינוי בכלל ולשינויים בתחומי ההשכלה, העבודה והפנאי בפרט. הדיון בממצאים מעלה כי כינון זהות פרטית, תוך שימוש באסטרטגיות להתמודדות, מביא למיתון התגובה הביקורתית של ההנהגה והחברה ומאפשר אימוץ אקלקטי של חידושים ושינויים. בדרך זו נקלטים השינויים באופן טבעי וכתגובה בלתי-מכוּונת ובלתי-תלויה במאמצי הנשים. 

Abstract
This study seeks to identify, analyze and describe the ways Ultra-orthodox (Haredi) women learn, work, and use their leisure time, experience their personal and social position and shape the reality of their lives in view of the changes within their extremely conservative one. The present study examines the way Haredi women already involved in the process of change if the study reveal that the establishment of a private, non-threatening identity for the women, along with coping procedures, manages to block criticism from the Haredi rabbinical authority and Haredi leadership, and prevents criticism from their society from becoming a general criticism, and thus creates a comfortable basis for an eclectic adoption of novelty and change. This allows the changes to happen in a natural way, as an unintended and independent reaction to the women’s efforts. 


מבוא

בחברה החרדית מתחוללים שינויים כל העת. חלקם בקצב מואץ וחלקם בקצב איטי מאוד (אלאור, 2006; אלאור ונריה, 2003; חקק,2004; כהנר, 2009 ; ליוש, 2007;לופו, 2003; קפלן,2003; 2006; 2007; שלהב, 1997). גם בתחומים שהוגדרו למחקר הנוכחי ניכרים שינויים ביחס ללימודים והשכלה גבוהה (חקק,2004), שינויים בשוק העבודה (גל וזטקובצקי,2015 ,2012; לופו, 2003)  ושינויים בצריכת הפנאי (אלאור ונריה, 2003; ליוש, 2007,2014). מאמר זה מתבסס על מחקר שבדק את האופן בו נשים חרדיות חוות את כניסת השינויים לחברה אשר בה הן חיות. באמצעות ראיונות עומק עם נשים מן החברה החרדית המקיימות מגע עם שינויים אלה, נבחנו עמדותיהן ופרשנותן לגבי תפקידן ומקומן בכל הקשור לשינויים המתחוללים בתחומי ההשכלה, ההתפתחות המקצועית ובילוי שעות הפנאי שלהן.

השינויים בחברה החרדית בזיקה לחיי האישה החרדית

בתפיסה הבסיסית, החברה החרדית מעודדת ומטפחת דמות נשית בעלת אפיונים "נשיים" כמו ביישנות, עדינות, צניעות ואפילו כניעות, שאמורה למצות את  כישוריה בספרה הביתית, על פי התפיסה המסורתית הגורסת כי "כל כבודה בת-מלך פנימה" (תהילים, מ"ה, יד). כלומר, האישה אמורה להוכיח את יכולתה וכישוריה באחריות על חינוך הילדים וטיפוח הבית והמשפחה. ברם, עם כינונה של החברה החרדית בישראל כ"חברת הלומדים", נדרשות נשים חרדיות לפרנס את הבית והמשפחה, ולפיכך לצאת לעבוד מחוץ לבתיהן ולעתים גם מחוץ לקהילה. המנהיגות הרבנית אף תמכה בכך והצביעה על הערך הרב שיש לתמיכת הנשים בלמדנות הגברים, שכן יציאת הנשים לעבודה הפכה לגורם חשוב בשיקום ובמיסוד החיים התורניים בקהילה (פרידמן,1988). כך נוצר לכאורה מצב בו האישה החרדית מתפקדת על התפר שבין מסורת למציאות – כל כבודה פנימה, ויוצאת החוצה. מיצובה בתפקיד המפרנסת "היוצאת לשוק", מנוגד לתפיסת תפקידה ומקומה בחברה על פי המקורות היהודיים, ויוצר בקִרבּן דילמות וסוגיות מורכבות.

ככלל, החברה החרדית מנהלת קשר מורכב עם ההוויה המודרנית, כפי שהיא נתפסת בתודעה החרדית. הדבר בולט בהיבטים שונים של החיים, החל מאימוץ גישה פרגמטית המנתקת בין ההתנגדות האידיאולוגית למודרנה ודחייתה, לבין השימוש בפירותיה (ליוש,1999; ליוש,2007; קפלן,2003). הגישה הפרגמטית דוגלת בעיבוד והתאמה של הערכים המערביים המודרניים עם כניסתם לחברה החרדית, ואף שהמודל החילוני אינו מועתק כפי שהוא, יש לכך השלכות על מערך החיים בקהילה החרדית. הכניסה של נורמות מודרניות הולכת ומשנה את מבנה העולם החרדי ומגוונת אותו. למעשה הולכת ונוצרת בחברה החרדית קשת רחבה של התייחסויות אל העולם המודרני. היחס המורכב של חברה זו לכניסתם של שינויים, באה לידי ביטוי בדיאלקטיקה החרדית שמתנהלת בתקשורת החרדית (בן-שחר נריה, 2015; גודמן, 2013; קפלן, 2007) וביטויה המרכזי ניכר בהתפתחות עמדות שונות, ואף מנוגדות, ביחס לאימוצם של חידושים ושינויים.


כללי

כותרת

עוד מידע