המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> התמודדות ההנהגה הרבנית

התמודדות ההנהגה הרבנית

רב אחר שנתפס כ'גדול הדור' וכמנהיג הזרם הליטאי הוא ממשיך דרכו של הרב אלישיב, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, שהוא הסמכות העליונה בכל הקשור לישיבות ולבני-ישיבות ופועל רבות בתחום החינוך, הייעוץ החינוכי, וכן בניהול ישיבות ומוסדות תורה. גישתו ידועה כפרגמטית יותר מגישתם של קודמיו והביטוי לכך הוא פסיקתו בעניין 'חוק טל', שהתירה לבחורים שאינם לומדים, להתגייס לנח"ל החרדי. ברם, עמדתו של הרב שטיינמן כלפי גדוד הנח"ל החרדי השתנתה כליל מאז החל יאיר לפיד בכהונתו בממשלה, וזאת נוכח הרפורמות שביקש לפיד לחולל (אדמקר, 19.2.2014).

דוגמה נוספת לגישתו הפרגמטית של שטיינמן היא ההיתר שנתן למרכז להכשרה מקצועית בשנת 1999, כפי שצוין לעיל. בשנת 2002 הוא העניק היתר כזה גם למכללה האקדמית מבח"ר שבבני-ברק. עקב  תמיכתו במכללה האקדמית בבני-ברק ובמרכז החרדי להכשרה מקצועית בירושלים, נקראו לעברו קריאות גנאי והופצו ברחובות מאה שערים פאשקווילים שקראו לו לחדול מכך באלו המילים:

אזהרה חמורה לרב שטיינמן מבני ברק, כי ישוב מדרכו, המעמידה בסכנה כיליון חס וחלילה. והוא ממשיך לתת יד ולעמוד בראש פריצת גדרי עולם…קוראים ומתחננים לכבודו כי יעזוב דרכו המסוכנת וההרסנית, שלא נאלץ לצאת נגדו כדרך שיצאו ראשונים נגד פורצי גדר ומחדשי חדשות בישראל, כמרן החת"ם זי"ע במלחמתו נגד מנדלסון...

פאשקוויל זה מעיד על נטייתם של גורמים בחברה החרדית להשוות את "חטא" ההשכלה האקדמית בימינו ל"חטאי" תנועת ההשכלה ולהתריע מפני הפורענות הטמונה בהשכלה זו, תוך שימוש בסיפור היסטורי המתואר מנקודת המבט החרדית.

בנוסף על ההיתר של הרב שטיינמן למכללת מבח"ר, נתן הרב בזמנו היתרים פרטניים לתלמידות שביקשו לרכוש השכלה גבוהה במסגרות החרדיות השונות. אחת מהן ציינה בריאיון: ""ביקשתי מבעלי שייגש לרב ויבקש את ברכתו ללימודים במכללה החרדית.  ללא ההיתר, נראה לי שלא היה לי את האומץ ללמוד במכללה". משיחות לא פורמליות עם מקורבים לחצר הרב עולה כי עד לשנת 2009 הוא אכן נהג לתת היתרים ליחידים, עד שהחליט שלא לעסוק בכך ומאז הוא מפנה את השואלים אל ועדת הרבנים שהקים לשם כך. בין החברים בוועדה זו: הרב אייכנשטיין – ראש ישיבת יד אהרון, והרב דב לנדא – ראש ישיבת סלבודקה.

מראיונות שקיימתי עם תלמידות 'המכללה החרדית ירושלים' שלמדו במסלולים שונים (קלעג'י, 2007) עולה כי רוב הפונות ללימודים אקדמיים ביקשו לכך היתר. מרביתן פונות אל רב השכונה, או אל אביהן או אל בן-זוגן שנחשב בעיניהן לסמכות תורנית. אך יש תלמידות שהעידו כי לא ביקשו היתר מסמכות תורנית כלשהי, והן מבקשות לרכוש השכלה גבוהה במכללה חרדית שעצם קיומה הוא בעיניהן סוג של אישור ולגיטימציה למהלך.

עם התרחבות המגמה לרכוש השכלה אקדמית בחברה החרדית, התקיימה סדרת כנסים להורים ומחנכים חרדים תחת השם "סדרת הכנסים לטוהר ההשקפה של בנות ישראל ומניעת החדירה של הלימודים האקדמאים בציבור החרדי" (סבר, 29.10.2013). בכנסים השתתפו כ-1,000 אבות לתלמידות מסמינרים בבני-ברק, בנוכחות רבנים מן ההנהגה החרדית של הזרם הליטאי, כמו ראש ישיבת סלבודקה הרב משה הלל הירש, וראש שכונת רמת אלחנן בבני-ברק הרב יצחק זילברשטיין. בכנסים חולק מכתב שכבר פורסם קודם לכן, המצטט את קריאתו של הרב שטיינמן בנוגע לרכישת השכלה אקדמית:

ואין לבנות ולנשות ישראל ללכת ללמוד באותם מוסדות אשר אין רוח חכמים נוחה מהם, שמלמדים בהם  לימודים אקדמיים או הכנה ללימודים אלו... מתואר ראשון מגיעים לשני ולשלישי עד לגיהינום.

 

כללי

כותרת

עוד מידע