המרכז לחקר החברה החרדית – כתב העת לחקר החברה החרדית
ראשי >> 
כתב העת לחקר החברה החרדית >> מעֵבֶר לעקרון "הבינוניות":

מעֵבֶר לעקרון "הבינוניות":

<< למאמר הבא | למאמר הקודם >>

החרדיות המתחדשת ואתגריה הערכיים-חברתיים


מאת:

חיים דיין- עובד סוציאלי קליני וחוקר הפרעות קשב וריכוז בחברה החרדית.

חשון תשע"ח
להורדת קובץ המאמר המלא


 על תהליכי שינוי ערכיים וחברתיים המתחוללים בקהילה החרדית בישראל



תקציר 

המאמר עוסק בניתוח תהליכי שינוי ערכיים וחברתיים המתחוללים בקהילה החרדית בישראל. הוא מתמקד ב"חרדיות המתחדשת" השואפת לסגנון חיים חרדי בו יש מקום רחב לצורכי החולין ולמעורבות בסביבה המודרנית – לעומת ה"חרדיות הוותיקה" אשר מדגישה יותר את צורכי הקודש ואת הנטייה להסתגרות מן הסביבה החברתית-תרבותית. המאמר סוקר היבטים חברתיים וערכיים של החרדיות המתחדשת ואת היחסים בינה לבין החרדיות הוותיקה. הוא מציג את הדומה והשונה בין השתיים וטוען כי למרות ההבדלים הרבים, קו הגבול ביניהן אינו חד הן מבחינה ערכית והן מבחינה חברתית. מוצגת הטענה כי ייתכן שמגמת ההתחדשות מתרחשת בתוך כלל החברה החרדית ואינה נחלתה הבלעדית של קבוצה מובחנת. ואולם, יחד עם זאת ישנן קבוצות המזוהות באופן מיוחד עם מגמת ההתחדשות ("חרדים מתחדשים"). המאמר מבקש לברר כיצד החרדיות המתחדשת מתמודדת על מקומה בתוך מסגרת הערכים של החברה החרדית. החרדיות המתחדשת נתפסת כמי שאינה מחזיקה במשנה אידאולוגית חרדית סדורה, והדבר משפיע לרעה על דימויה בעיני עצמה ובעיני הקהילה החרדית כולה. נוסף על כך, החרדיות המתחדשת חולקת קווי דמיון עם זרמים חרדיים אלטרנטיביים כמו חרדיות-גרמניה (רש"ר הירש) והחרדיות המזרחית – זרמים שיכולים לשמש לה מקור סמכות והשראה. אלא שהקִרבה לזרמים אלה אינה מסייעת בקבלת לגיטימציה חרדית, משום שהם עצמם אינם נתפסים כעומדים במלוא הסטנדרטים של האידאלים החרדיים.  בשל החסך הערכי, החרדים המתחדשים נזקקים ל"עקרון הבינוניות" שיאפשר להם להשתלב בקהילה ולזכות בלגיטימציה. על פי עיקרון זה, הקהילה החרדית יכולה לקבל אל תוכה אנשים שאורח-חייהם אינו עומד במלוא הסטנדרטים של האידיאלים החרדיים, בכפוף לכך שאנשים אלה יכירו בעליונותם הערכית של האידיאלים החרדיים. עקרון הבינוניות מאפשר אומנם לחרדים המתחדשים להתקבל במידת-מה, אך הוא ממקם אותם בעמדה ערכית פחותה. הוא יוצר ציפייה שהם לא יעסקו בבירור הערכים המנחים אותם, שלא יעמידו הנהגה רבנית/פוליטית ושיימנעו מהקמת מוסדות-חינוך על פי דרכם, כי פריבילגיות אלו שמורות אך ורק למחזיקים באידאלים הנעלים ביותר. החרדים המתחדשים שרויים אפוא בכלוב הזהב של עקרון הבינוניות.  המאמר עושה שימוש בשפת הקהילה ובמושגיה, הוא חושף סוגיות תאולוגיות-סוציולוגיות העומדות בבסיס השיח בין הזרמים החרדיים, הוא מתאר את התרבות החרדית כ"תרבות של תורה" – תרבות המתהווה מאינטראקציה מתמשכת בין פרשנות מקורות היהדות לבין תהליכים חברתיים וכלכליים, והוא טוען כי אופן ההתמודדות של הקהילה החרדית עם השינויים הפוקדים אותה צפוי להשפיע לא רק על דמותה, אלא על דמות החברה הישראלית כולה.  
מילות-מפתח: חברה חרדית, אידאולוגיה חרדית, חרדים מודרניים, חרדיות מתחדשת.

 

Beyond the "Principle of Mediocrity": The self-rejuvenating Haredi (Ultra-Orthodox) stream and its social-ethical challenges
Haym Dayan
Clinical social worker and researcher into Attention Deficit Disorder in the Haredi Community
haymdayan@gmail.com
 
Abstract
This paper analyzes value-change and social processes taking place within Israel's Haredi community. Its focus is the "Haredi self-rejuvenation" aspiring to a Haredi lifestyle that provides sufficient scope for secular needs and for involvement in a modern environment – as opposed to the "veteran Haredi" style which places greater emphasis on religious needs and the tendency to isolate oneself from the surrounding social-cultural environment. The paper reviews social and ethical aspects of the Haredi self-rejuvenation and the relationship between the new trend and the veteran Haredi establishment. It presents the similarities and differences between the two and posits that despite the many differences, the demarcation line between them is not a sharp one, from either an ethical or a social perspective. The article seeks to determine how the movement for Haredi self-rejuvenation conducts itself within the value framework of the extant Haredi community. The self-rejuvenating Haredi stream is perceived as not adhering to the regular Haredi ideology, and this has a negative influence on its self-image and its image within the wider Haredi community. In addition, the self-rejuvenating Haredi stream shares similarities with alternative streams within the Haredi community such as the German Haredi stream (of Rabbi Samson Raphael Hirsch) and the Mizrahi (Eastern) Haredi stream – streams, perceived by the “veteran Hared stream as not fully measuring up to the standards of Haredi ideals. Due to the perception that it is somewhat lacking with respect to its less-than-strict adherence to Haredi values, the self-rejuvenating Haredi stream adopts the Principle of Mediocrity to enable its integration into wider Haredi society and in order to obtain legitimacy there. According to this principle, the Haredi community can embrace people whose lifestyles do not fully measure up to all the ideals of the community, so long as these people recognize the ethical superiority of Haredi values. The Principle of Mediocrity creates the expectation that they won't examine these values, or set up their own rabbinic/political leadership, and that they will refrain from establishing educational institutions that reflect their lifestyle, acknowledging that that privilege is reserved exclusively for those who uphold the loftiest of ideals. Therefore, the self-rejuvenating Haredi stream sits in the golden cage of the Principle of Mediocrity. The article reveals theological-sociological issues that are at the basis of the debate among the Haredi streams, describing the Haredi culture as a "culture of Torah" – a culture that emerges from the continuous interaction between interpretations of the Jewish sources and social and economic processes, and suggests that the way in which the Haredi society contends with the changes it encounters is likely to influence not only its own image, but the image of Israeli society as a whole. 
Keywords: Haredi society, Haredi ideology, modern Orthodox, self-rejuvenating Haredi.

 


כללי

כותרת

עוד מידע