המרכז לחקר החברה החרדית – נתון בבליוגרפי
ראשי >> 
אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות האלפיים

אמון במוסדות וגאווה בהישגיה של ישראל בעשור הראשון של שנות האלפיים

שם המחבר: יער אפרים , אלקלעי יסמין
תאריך לועזי: 2010
סוג פרסום: דוח מחקר
מקום הוצאה: חיפה
שם ההוצאה: הטכניון, מוסד שמואל נאמן
קישור לרשומה המלאה
הדוח מביא את תוצאותיהם של שלושה סקרי דעת קהל שנערכו בשנים 2006 ,2003, ו - 2009 על בסיס מדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת (18+) בישראל. הסקרים נועדו לבחון את עמדות הציבור בשני נושאים: א. מידת האמון בששה מוסדות מרכזיים בחברה הישראלית – התקשורת, הכנסת, הרבנות ומוסדות הדת, האוניברסיטאות, ביהמ"ש העליון, וצה"ל. ב. מידת הגאווה בהישגיה של ישראל בשבעה תחומים – מדע וטכנולוגיה, ספרות ואמנות, כלכלה, מדיניות הרווחה, כוחות הביטחון, הדמוקרטיה, והאוניברסיטאות. ממצאי הסקרים מוצגים על בסיס השוואת הציונים הממוצעים של האמון והגאווה בכלל הציבור, כמו גם על פי 4 חתכים קבוצתיים: לאום, גיל, השכלה, ודתיות. הממצאים ביחס לכלל הציבור מראים שבראש סולם האמון ניצבים צה"ל, עם ציון ממוצע על פני העשור של 74.3, האוניברסיטאות (70.1), וביהמ"ש העליון (64.1). בפער ניכר אחריהם נמצאים הרבנות ושאר מוסדות הדת (43.1), התקשורת (40.0), והכנסת (34.3). דירוג זה נשמר בכל שלוש המועדים. רמת האמון של החרדים במוסדות נמוכה במידה ניכרת מזו של שאר הקבוצות, להוציא, כצפוי את הרבנות. דפוס דומה קיים גם ביחס לציוני הגאווה, שהם נמוכים יותר באופן עקבי בקרב החרדים בהשוואה לקבוצות האחרות, שביניהן לבין עצמן הפערים קטנים למדי ולרוב בלתי מובהקים. ממצאים אלה מראים כי לפחות מבחינת האמון במוסדות והגאווה בהישגי המדינה, הקהילה חרדית נמצאת לרוב הרחק מהקונצנזוס של הציבור היהודי בישראל. יתר על כן, גם שמדובר באמון ובגאווה של כלל הציבור הישראלי, מסתבר שהחרדים (ולא הערבים) הם לרוב החריגים.
כללי

כותרת

עוד מידע