המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

תקומת החסידות בארץ ישראל אחרי השואה: משנתו הרעיונית, ההלכתית והחברתית של האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז-קלויזנבורג

(מאגר ביבליוגרפי)
תמיר גרנות , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר-אילן
המחקר עוסק בתקומת החסידות והישיבות החסידיות לאחר השואה בארץ ישראל, כאשר במוקד דמותו של האדמו"ר מצאנז, ניצול שואה שהיה פעלתן בולט בתחום שיקום החסידות לאחר השואה. מלבד המונוגרפיה המקיפה על דמות האדמו"ר, הגותו ועמדותיו, בהיבטים כלל חרדיים תורם המחקר רבות להבנת תקומת 'ישיבות החצר' החסידיות, דרכי הלימוד בהן, גיבוש הזהות החסידית והיחס אל הציונות והממסד. שני פרקים נוספים חשובים ביותר: האחד עוסק ביחס החסי...

המשך קריאה >>

לדמותה של שכונה רב-עדתית: בתי הכנסת בשכונת בית ישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
ראובן גפני , מאמר , החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
שכונת 'בית ישראל' בירושלים נבנתה כשכונה אשכנזית, אך במהלך המחצית הראשונה של המאה העשרים התגוונה מאד, ובתי הכנסת הרבים שבה מדגימים זאת. אולם כיום היא שכונה חרדית, ובתי הכנסת של העדות המגוונות אינם אלא 'רליקטים' לתקופת גיוונה. העובדה כי תושבי השכונה היו דלי אמצעים והשתייכו למעמד הנמוך, גרמה לכך שבתי הכנסת שבה למרות חשיבותם היו צנועים בגודלם ובעיצובם, שלא כבתי כנסת אחרים שנבנו באותה העת בירושלים ואשר...

המשך קריאה >>

סוציאליזציה מוסדית של בנות חרדיות

(מאגר ביבליוגרפי)
פרידה ברנשטיין , מאמר , הסוכנות היהודית לארץ ישראל
מחקר תוכן המנתח את דרכי הפיקוח והשליטה המופעלים במוסד חינוכי חרדי לבנות בגיל בית ספר תיכון, באמצעות ניתוח תוכן של העלון המופץ במוסד בין בוגרותיו ובאמצעות ראיונות עם מדריכות ובוגרות. המחקר מבוסס על 1,700 תלמידות נבדקות בשנת 1981. מממצאי המחקר: בעוד שמטרתו המוצהרת של המוסד היא חינוך בנות מעדות המזרח, הן עוברות תהליך סוציאליזציה לכיוון החרדי, באמצעות: ניתוק מן הסביבה, פיקוח על ההתנהגות באמצעות שימוש...

המשך קריאה >>

תורתם אומנותם? - על חברה וכלכלה בישוב היהודי הטרום-ציוני בארץ ישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
ישראל ברטל , מאמר , אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מרכז למורשת בן־גוריון
מאמר העוסק ב'חברת הלומדים' של הישוב הישן, שאף עסקה בפרנסות זעירות וניהלה יחסים כלכליים עם סביבתה הלא-יהודית. הכותב מבקש לערער את הגישה ההיסטוריוגרפית הציונית השיפוטית כלפי הישוב הישן ושיטת ה'כוללים' וה'חלוקה' שלו. בהיעדר אידאולוגיה לאומית ורעיונות של רפורמה חברתית–כלכלית לא עודד קיומה של 'חברת הלומדים' הטרום–ציונית נתק כלכלי בין היהודים לשכניהם. הכותב אף מבקש להצביע על הדמיון שבין חברת הלומדים הטר...

המשך קריאה >>

מהתבדלות פוליטית להתבצרות תרבותית: החזון איש וקביעת דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל (תרצ"ג-תשי"ד)

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
הפרק עוסק בדמותו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שהפך למנהיג הבלתי מעורער של החרדיות הארצישראלית בתקופת הקמת המדינה. לאחר סקירת דרכה של החרדיות במאה התשע-עשרה, הוא מבאר את דרך ה'ההתבצרות התרבותית' שהנהיג החזון איש, לפיה אין לנקוט בפעולות קנאיות ובדלניות, כי אם בביסוס החרדיות ומערכותיה בישוב החדש. בין השאר נסקרים יחסיו עם הרב וסרמן ועם האדמו"ר מסאטמר. המאמר מסכם את התגבשות עמדותיו של החזון איש כלפי הציו...

המשך קריאה >>

פשקווילים: מודעות קיר וכרזות פולמוס ברחוב החרדי

(מאגר ביבליוגרפי)
ניצה בהרוזי-ברעוז וגניה דולב , ספר , מוזיאון ארץ ישראל ויד יצחק בן-צבי
אלבום 'פשקווילים' שנלווה לתערוכת 'פשקווילים' שהוצגה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, מאת אוצרת התערוכה. כולל מאמרי מבוא מאת: מנחם פרידמן, קובי אריאלי, צפורה שפירא (ראו ערכיהם) ה'פשקוויל' הוא מודעת קיר ברחוב החרדי, שראשיתה בישוב הישן בירושלים, והיא מהווה מסמך היסטורי, חברתי ותרבותי, המשקף את דרכיה של החברה החרדית. האלבום כולל כמאה ושלושים מודעות קיר, המחולקות לשבעה שערים: מחלוקות בישוב הישן בירושלים, "...

המשך קריאה >>

אבן מקיר תזעק

(מאגר ביבליוגרפי)
קובי אריאלי , פרק , מוזיאון ארץ ישראל ויד יצחק בן-צבי
פרק מבוא לאלבום 'פשקווילים' מאת ניצה בהרוזי-ברעוז (ראו ערכה). המאמר מנתח את תופעת הפשקווילים על רקע מאפיינים תרבותיים של החברה החרדית, כסיפורה של עיתונות המונים במובנה הראשוני וכ'חלון ראווה' למתרחש ברחוב החרדי. עולם הפשקווילים יצר עם השנים מכונה של העברת מסרים, חינוך המונים ותעמולה, כמו גם חומר הווי בידורי ההופך את השהות ברחוב לסיור חוויתי בין חדשות, דעות וסיפורים, כמו גם רגשות נקם ואיבה, קדושה וק...

המשך קריאה >>

העתקת הישיבה הליטאית לארץ ישראל: סיפורן של שתי ישיבות בישראל - 'חברון ו'פוניבז'

(מאגר ביבליוגרפי)
שלמה טיקוצינסקי , פרק , מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
הפרק עוסק בשתי ישיבות שהועתקו מליטא לישראל: 'פוניבז'' שבבני-ברק ו'כנסת ישראל – חברון' שבירושלים, שתי ישיבות שהפכו ל'ספינות הדגל' של הציבור החרדי הליטאי בארץ. סיפור עלייתן ארצה אינו זהה, והן מייצגות שני דגמים של העתקה לארץ-ישראל, ובעקבות כך – שני דגמים חברתיים-חינוכיים. המאמר מתאר את ייסודן ומורשתן של השתיים, את אופי הלימודים בהן, את המתכונת החינוכית וסדרי המוסר שנהגו בהן וכן את הדינמיקה החברתית שה...

המשך קריאה >>

גדלות האדם' ו'שפלות האדם' בארץ לא זרועה: ישיבות המוסר 'סלבודקה' ו'נוברדוק' עולות לארץ ישראל 1925 – 1935.

(מאגר ביבליוגרפי)
שלמה טיקוצינסקי , פרק , האוניברסיטה העברית בירושלים, מאגנס -סכוליון
הפרק עוסק בהעתקתן של שתיים מ'ישיבות המוסר' מליטא לארץ ישראל בתקופת המנדט: 'סלבודקה' ו'נוברדוק'. בתקופה זו הונחו יסודותיו של הממסד הישיבתי הארצישראלי, שהפך לימים לתת-מגזר חרדי מוביל במדינת ישראל. היחס האמביוולנטי של הציבור החרדי האשכנזי כלפי המדינה, והמדיניות של 'סולידריות פטרונית' עם היישוב על כל מופעיה ומורכבותה – כל אלה יסודם בתקופת התאקלמותה של ישיבת 'סלבודקה' בארץ ישראל. לצידה, מה שהותירה נובר...

המשך קריאה >>

המשפחה החרדית במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים

(מאגר ביבליוגרפי)
מירי נהרי ושרי פינץ , מאמר , ההסתדרות העברית הרפואית בארץ ישראל
מחקר העוסק במפגש תרבויות במערך הרפואי, בין תת-התרבות המרכזית של בית-החולים, שהיא חילונית בעיקרה, לבין תת-התרבות החרדית של ילד חולה סרטן ומשפחתו בעת הטיפולים. מיקוד: לא בתחום של ערכים ותפיסות עולם, אלא בעיקר בתחום של התנהלות חיי היומיום במחלקה ובקהילה. צוות החוקרים ניהל במשך שנה קבוצת אמהות חרדיות לילדים המטופלים במחלקה להמטו-אונקולוגיה בבית-החולים ספרא שבמרכז הרפואי שיבא תל-השומר. החומר שעלה בפגיש...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע