המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , ספר , האוניברסיטה העברית בירושלים, מאגנס
מונוגרפיה מקיפה על ר' אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש' (1953-1878), שנודע כמי שהתווה את דרכה של היהדות החרדית בתקופה המכרעת שלאחר השואה וקום המדינה, ופיתח את הקו האידאולוגי הפרגמטי: 'התבצרות תרבותית' סביב מוסדות הדת והחינוך. הספר מציג ומנתח את פועלו של החזון איש בכל התחומים שבהם הטביע חותם: קורות חייו בליטא ובארץ ישראל, יסודות השקפתו ואמונתו, פולמוסו עם תנועת המוסר, עמדותיו בעניינים ציבוריים והתמור...

המשך קריאה >>

דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , האוניברסיטה העברית ומכון ון ליר בירושלים
הפרק עוסק בתפיסה החרדית לפיה בסמכותם של 'גדולי התורה' להכריע גם בסוגיות ציבוריות ופוליטיות, כאחת מתופעות המודרנה המרכזיות בציבור האורתודוקסי בעידן החדש. לאחר סקירת המקורות התיאולוגיים, הוא מציע שלושה שלבים בהתפתחותה של זו: במאה התשע-עשרה –שובה של 'האמונה התמימה', במשנתם של ה'חפץ חיים' והרב וסרמן, אחר כך במנהיגותו של הרב חיים עוזר גרודזינסקי. לאחר השואה – פיתוחה בידי ה'חזון איש', שראה בה נגזרת ישיר...

המשך קריאה >>

לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , ספר , המכון הישראלי לדמוקרטיה
ל"גדול הדור" של הזרם הליטאי יש מעמד נכבד במרקם החברה החרדית, במיוחד בשאלות של מדיניות ושל 'השקפה' (אידאולוגיה). בדור הבא יעמדו לפניו כמה הכרעות חשובות, ובראשן סוגיות שילובם של בני ישיבות בשירות צבאי (או אזרחי חלופי) ושל אברכים בשוק העבודה. ככל שגדל כוחם של החרדים בחברה הישראלית, כך עולה חשיבותן של שאלות אלה - ושל מי שישפיעו על הכרעתן. הרב אלישיב איננו איש של 'השקפה', ועיקר מעייניו נתונים לפסיקת הה...

המשך קריאה >>

"אל נא נעבור לגדולות ממנו" – התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
מתוך תפיסת ההלכה כ'דבר השם' ולא כמענה לצורכי הציבור, התנגד הרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה'חזון איש') לצורות ההנצחה הפורמליות-ציבוריות-הלכתיות של השואה, ואף ליום 'תענית ציבור' חד פעמי בתקופת השואה. לדידו חכמי ההלכה בימינו הם נעדרי סמכות לקבוע 'ימי תענית' חדשים, בין השאר משום שהשואה לא היתה אירוע חריג המצריך חשיבה מחדש בתחום הדתי וההלכתי, כי אם שיא משיאי ה'גלות' היהודית. המאמר סוקר את מנעד נימוקיו השונים...

המשך קריאה >>

שובה של האמונה התמימה: תפיסת האמונה החרדית וצמיחתה במאה ה-19

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , כתר
הפרק מתאר את דחיקתה של הקבלה והפילוסופיה היהודית משולחן הלימוד הליטאי במהלך המאות התשע עשרה והעשרים, ותחת זאת שובה של 'האמונה התמימה' כקובעת את מסגרות החוויה הדתית ותחומי הלימוד. נציג מרכזי של מגמה זו הוא הרב ישראל מאיר הכהן מראדין (ה'חפץ חיים'), שניווט את דרכה של האורתודוקסיה החרדית במזרח אירופה בראשית המאה העשרים, ופיתח את אידיאל 'היהודי הפשוט' לצד אליטת תלמידי החכמים. הוא לימד לקבל את דברי התור...

המשך קריאה >>

ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת

(מאגר ביבליוגרפי)
דודי אסף , ספר , מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
מפעל ראשון מסוגו בתחום חקר החסידות: מאמץ לרכז את כל כתיבה הרבים והפזורים של חסידות ברסלב, כמו גם את כל הכתיבה המדעית והעיתונאית על החסידות. מעיינות הכתיבה השופעים של ר' נחמן, של תלמידו ר' נתן, ושל חסידי ברסלב בכלל, כמו גם תולדותיה הסוערות של עדה חסידית זו ודיוקנה החברתי המיוחד, בראי הספרות והאמנות, מהיבטים רפואיים ופסיכולוגיים, חברתיים, פולקלוריים ואנתרופולוגיים. הביבליוגרפיה כוללת 1,110 כותרים (נ...

המשך קריאה >>

השפעות חילוניות על ההגות החרדית: הגותו של הרב אביגדור מילר כמקרה מבחן.

(מאגר ביבליוגרפי)
יקיר אנגלנדר , מאמר , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה למחשבת ישראל
ההגות החרדית-הליטאית הפנימה בעקיפין אל תוכה ערכים חילוניים, תוך תרגומם לחיי האמונה וההלכה. הישרדותה של החברה החרדית במאה העשרים, נבעה לא רק מעוצמת התנגדותה אל תרבות המערב, אלא גם בשל ההידברות העקיפה של רבניה עם שאלות וערכים חיצוניים. קליטתם של רעיונות חילוניים אל תוך ההגות החרדית היא כמעט בלתי נמנעת. המפגש יצר הפריה ייחודית, והעלה שאלות שלא תמיד קל להוגה החרדי להתמודד עימן. הגותו החדשנית של הרב מי...

המשך קריאה >>

התנהגות, דתיות ונהיגה בכבישים: התנהגות נהגים בעיר חרדית ולא חרדית בסמוך לכניסת השבת

(מאגר ביבליוגרפי)
נמרוד משה אבנר , עבודת גמר , אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לקרימינולוגיה
מטרת המחקר לבחון את ההשפעות של אלמנטים דתיים ואמונה דתית על התנהגות נהגים בכביש. המחקר נערך בשלושה מועדים שונים, האחד בסמוך לכניסת השבת, השני מיד אחרי כניסת השבת, והשלישי ביום חול, באמצעות תצפיתנים שהועמדו בצמתים מרכזיים בבני ברק וברמת גן. נבדקה התנהגותם של נהגים חרדים הנמצאים בסיטואציה בה נוצר מפגש בין ערכי הדמוקרטיה והחוק לבין מצוות הדת. נמצא קשר חיובי מובהק בין שיעור מבצעי עבירות תנועה לבין כני...

המשך קריאה >>

נשים חרדיות בעיר חדשה: יחסי הגומלין בין הסביבה הפיזית לבין דפוסי התנהגות ועמדות

(מאגר ביבליוגרפי)
יונה גינזברג , נייר דיון , אוניבסיטת תל-אביב, המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר
מחקר העוסק במשפחות חרדיות אשר הגרו לסביבת מגורים חדשה, ובודק את השפעת הסביבה הפיסית על דפוסי התנהגותן. במוקד המחקר: משפחות שהעתיקו את מגוריהן מבני ברק לעמנואל, שהיתה אז עיר חרדית חדשה שהציעה מרחב דיור ואיכות חיים. לצורך כך רואיינו 54 נשים, שעברו או התעתדו לעבור לעמנואל, באמצעות שאלונים שבחנו את שביעות הרצון מדירת המגורים, ההתייחסות לסביבה הפיזית, היתרונות והחסרונות של המגורים ומידת ההסתגלות. מממצא...

המשך קריאה >>

עמדותיהם של מורים מהמגזר החרדי כלפי שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל

(מאגר ביבליוגרפי)
רבקה גלובמן וחפציבה ליפשיץ , מאמר , מכון הנרייטה סאלד
מטרת המחקר לבדוק את נכונותם של מורים במגזר החרדי לקלוט ולהתמודד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתתם, ואת תחושת מסוגלותם להתמודד עם ילדים אלה. במחקר השתתפו 68 'מלמדים' ב'חדרים' ו68 מורות לבנות, הן בערים גדולות והן בפריפריה החרדית. מממצאי המחקר: המורות חיוביות יותר ביחס לילד החריג מאשר המורים באשר לחריגות קשה, בעוד שביחס לחריגות קלה עמדת המלמדים היתה חיובית יותר. הן המלמדים והן המורות בערים הגדולות ה...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע