המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

"אל נא נעבור לגדולות ממנו" – התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה

(מאגר ביבליוגרפי)
בנימין בראון , פרק , יד יצחק בן-צבי
מתוך תפיסת ההלכה כ'דבר השם' ולא כמענה לצורכי הציבור, התנגד הרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה'חזון איש') לצורות ההנצחה הפורמליות-ציבוריות-הלכתיות של השואה, ואף ליום 'תענית ציבור' חד פעמי בתקופת השואה. לדידו חכמי ההלכה בימינו הם נעדרי סמכות לקבוע 'ימי תענית' חדשים, בין השאר משום שהשואה לא היתה אירוע חריג המצריך חשיבה מחדש בתחום הדתי וההלכתי, כי אם שיא משיאי ה'גלות' היהודית. המאמר סוקר את מנעד נימוקיו השונים...

המשך קריאה >>

תגובה לאסון השואה במסגרת יהודית מסורתית

(מאגר ביבליוגרפי)
יפה אליאך , מאמר , יד ושם
במשך ההיסטוריה, התגובה היהודית לאסונות היתה תמיד בתוך המסגרת הדתית. לא כן בעת החדשה כאשר רוב העם נכנס לתהליך חילון. לאור זאת התמעטו תגובות מסוג זה, והכותבת מעלה לראשונה את תגובתו של הרב יצחק הוטנר, שערך בשנת 1976 כעין ניתוח היסטורי לשואה, מסמך נדיר בחוגי הישיבות דאז. הרב ממקם את השואה בתוך רצף היסטורי מאז חורבן בית שני, והתוכחה שעם ישראל נושא על כתפיו היא חלק בלתי נפרד מהיותו עם הבחירה. הוא אף שול...

המשך קריאה >>

מי מוכן לסחוב על גבו את הסרט הזה? התבוננות בטרילוגיית הסרטים של רון עופר ויוחאי חקק על החברה החרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
תמר אלאור , ביקורת , אוניברסיטת תל אביב - החוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה
ביקורת על הסדרה הדוקומנטרית של חקק ועופר על החברה החרדית. הראשון - עוסק ביחסה של החרדיות למדינת ישראל. השני - במעמד הנשים, והשלישי - היחס לאינטרנט ולתקשורת. מסקנה חשובה: מדובר בחברה רב-רובדית ומגוננת שההבדלים בין הקבוצות משמעותיים. מסקנה חשובה אחרת: שיש בהחלט מקום ליחידים לפעול בתוך המסדרים האורתודוקסיים. מנהיגי הציבור החרדי, שעיצבו את החברה הזו לאחר השואה - אינם בתמונה עוד. הם פוחדים לקבל החלטות...

המשך קריאה >>

מחוויה אישית למפעל חיים: השואה כמוטיב מכונן בדרכו הפרטית והציבורית של משה פראגר - דמות מפתח חרדית ביישוב ובישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
מלי איזנברג , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר־אילן
משה פראגר (199 - 1989) סופר ופובלציסט חרדי המזוהה ביותר עם זיכרון השואה, מייסד 'גנזך קידוש השם', ומי שהותיר חותם משמעותי על התודעה הציבורית בישראל בענין זה. בעוד שבראשית ימי המדינה השתלב יפה בעילית המובילה, מאז שנות החמישים עבר תהליך של 'התמגזרות', שכללה תפיסות מגזריות חרדיות, וכן ביקורת כלפי הממסד. בין השאר הוא אחראי לפיתוח מודל ה'גבורה הרוחנית' החרדית בתקופת השואה. המחקר מבוסס על ארכיונו הפרטי ש...

המשך קריאה >>

על דרשה חסידית בלזאית - תשובה למאמרו של מנדל פייקאז'

(מאגר ביבליוגרפי)
נתן אורטנר , מאמר , ההסתדרות הציונית העולמית
מאמר תגובה למאמרו של מנדל פייקאז' (ע"ע 1981), מאת נמען הביקורת הרב נתן אורטנר, מחבר הביוגרפיה על הרבי מבלז ר' אהרן רוקח. הכותב טוען שפייקאז' העלה דברים מחוסר ידיעה שלא באשמתו, אך גם טוען כי בתקופה בה כבר פורסמו מספר ספרים על מחדליהם של מנהיגי ההסתדרות הציונית בכלל ובארץ ישראל בפרט, בכל הנוגע להצלת יהודים בתקופת השואה - ראוי היה לפחות להסתתר מאחורי מסך שתיקה ולא לגעת בפצעים פתוחים. לדבריו ביקש הכות...

המשך קריאה >>

זהויות ישראליות: יהודים וערבים מול המראה והאחר

(מאגר ביבליוגרפי)
יאיר אורון , ספר , רסלינג
הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערב...

המשך קריאה >>

האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, ממשבר לצמיחה

(מאגר ביבליוגרפי)
בן אוהבי , מאמר , מכללת אורות ישראל
מטרת המאמר להציג נקודות מרכזיות בחייו של האדמו"ר רבי יקותיאל הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, מן הדמויות המכוננות של החרדיות לאחר השואה. המאמר עומד על מספר עקרונות בהגותו ובהנהגתו הציבורית, וכך נבחן את תהליך "ממשבר לצמיחה" הפרטי שעבר האדמו"ר, כיצד פיתח והעצים תהליך זה גם את קהילתו שייסד הן בארה"ב והן בארץ ישראל. במרכז המאמר: השפעת השואה על פעילותו, בעיקר על הקמת בית החולים 'לניאדו' בנתניה. כמו כן נדונה...

המשך קריאה >>

כיצד זוכרים? זיכרון השואה בחברה הדתית ובחברה החילונית

(מאגר ביבליוגרפי)
אריה אדרעי , מאמר , אוניברסיטת בר-אילן הפקולטה למשפטים. המכון הישראלי לדמוקרטיה
המאמר 'מדובב' טקסטים של רבנים והוגים חרדיים ובוחן כמה ממפעליה של החברה החרדית לאחר השואה. המחבר טוען כי החברה החרדית עוסקת בהזכרת השואה באינטנסיביות, אולם המושג 'זיכרון' ומטרותיו, כמו גם תוכני הזיכרון ואופני הסדרתו, שונים בתכלית מאלה המקובלים בחברה החילונית בישראל. ממסקנות המאמר: הציונות ביקשה לעסוק בעיצובה מחדש של הזהות היהודי, ובשל כך ערכה מחדש את תוכני הזיכרון הקיבוצי, ומיינה מה שוכחים ומה זוכר...

המשך קריאה >>

הצלת יהדות מאראקא לתורה': הוצאת תלמידים ממרוקו לישיבות ליטאיות אחרי השואה

(מאגר ביבליוגרפי)
יעקב לופו , מאמר , מכון בן-צבי לחקר ישראל במזרח : המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך והתרבות;יד יצחק בן-צבי
חברת 'כי"ח' (כל ישראל חברים) הטמיעה את תהליך המודרניזציה בקרב בני הנוער במרוקו עוד בשנת 1862. ארגון זה החל את פעולתו לפני הפרוטקטורט הצרפתי, ועד מהרה נעשה הגורם החינוכי המרכזי בקהילה זו. כנגד השפעת כי"ח, ועל מנת לעצור את ה"סחף" ולחזק את החינוך המסורתי במרוקו, החל הרב זאב הלפרין להקים את רשת "אם הבנים", אך שיטות הלימוד והארגון שהוא הנהיג בה היו השיטות שנהגו בישיבות הליטאיות שבמזרח אירופה. לאחר מלחמ...

המשך קריאה >>

חרדים מול השואה: האשמות החרדים כלפי הציונות באחריות לשואה

(מאגר ביבליוגרפי)
חיים ניראל , ספר , כרמל
בשנות החמישים החלו להישמע הטענות, ובשלהי שנות השבעים הלכה והתחזקה האשמתם של חוגים חרדיים אנטי-ציוניים: התנועה הציונית והנהגתה היתה שותפה להשמדת יהדות אירופה בתקופת השואה. הספר עוקב אחר מהותה של האשמת הציונות בשותפות עם הנאצים, ומחפש את הבסיס האידיאולוגי לפולמוס ולמאבק שבין הציונות ליהדות החרדית. הספר מבוסס במדה רבה על 'יתד נאמן', שהמשיך את דרכם של הקנאים האנטי-ציוניים בסוגיה זו, וסוקר את משנתם של...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע