המרכז לחקר החברה החרדית – Search
ראשי >> 
תוצאות חיפוש

תוצאות חיפוש

אזרחים בשכונות הספר הצפוניות של ירושלים

(מאגר ביבליוגרפי)
משה ארנולד , מאמר , יד יצחק בן-צבי, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן אוניברסיטת תל- אביב - העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי
פרק העוסק באזרחים בשכונות הצפון בירושלים בימי מלחמת העצמאות – תש"ח, בתוך כך ביהדות החרדית בירושלים בימי המלחמה. מתוך מקורות ארכיוניים מציג הכותב נתונים בדבר השתתפותם של אנשי אגודת ישראל בלחימה ובתפקידים אחרים עקב שעת החרום. כמו כן מופיעים נתונים על פרשת גיוס תלמידי הישיבות בירושלים, אופי הישיבות השונות בירושלים, המגעים הפוליטיים, עמדת הרבנים ועמדת התלמידים, סוגי השירות וקורות הפטור שניתן אז לתלמיד...

המשך קריאה >>

תרבות חרדית ממבט נשי

(מאגר ביבליוגרפי)
יוכבד אקרמן , מאמר , עירית ירושלים - אגף חברה
המאמר מציג את תחום צריכת התרבות בירושלים מן הזווית הנשית החרדית. לדבריו הוא בא להפריך את הטענה שלא קיים ביקוש לתרבות שאינה חרדית - במגזר החרדי. הכותבת החרדית העוסקת בתחום בעירית ירושלים, מבקשת להציג את הביקוש לתרבות, הגדול בהרבה מן ההיצע הקיים. לאחר סקירת רקע תיאורטי בדבר התרבות הקהילתית ומאפייניה, היא מציגה את שיתוף הפעולה בין אגף חברה, אגף תרבות תורנית ואגף אומנויות, שהביא בשנים האחרונות לפריצת...

המשך קריאה >>

קשיים בפתיחת "חלונות": הקניית מקצוע לנשים מן המעמד הבינוני/נמוך

(מאגר ביבליוגרפי)
תמר אלאור , מאמר , עם עובד בשיתוף האגודה הישראלית לכלכלה
מאמר חלקי וראשוני מתוך מחקר אתנוגרפי רחב, העוסק בתיאור וניתוח תחנות ידע ושיח המוצעות לנשים מן המעמד הבינוני/נמוך, בשכונה במרכז הארץ. נבדק קורס מקצועי של 'מזכירות בכירות' שהועבר במתנ"ס השכונתי. משתתפות הקורס, חציין חרדיות, ורובן ממוצא מזרחי ספרדי, למדו פעמיים בשבוע לאורך שנת לימודים שלמה. המאמר פותח בדיון 'מה מותר לנשים חרדיות לדעת', ומתאר את הקשיים שהיו ללומדות עם נתח לימודי האנגלית, ואת הקלות היח...

המשך קריאה >>

העיתונות החרדית: העוצמה, התחרות, מלחמות היהודים

(מאגר ביבליוגרפי)
שחר אילן , פרק , אגודת העיתונאים
הפרק סוקר את צורות הביטוי של 'הגדולים' באמצעות העיתונות החרדית הכתובה. העולם החרדי מכור ל'מילה הכתובה', ועיתוניו משמשים כלי יעיל ביותר לעיצוב הדרך והמפלגה. בשל הנסיבות הפכה העיתונות החרדית לכלי המשפיע לעתים על שלמות הקואליציה והממשלה. עיתוי המאמר: תחילת הופעתו של היומון 'מיום ליום' של ש"ס. הכותב בודק את השווה והשונה בינו לבין העיתונות החרדית האשכנזית הוותיקה: המודיע ו'יתד נאמן'. בין השאר נסקרים: ת...

המשך קריאה >>

מחוויה אישית למפעל חיים: השואה כמוטיב מכונן בדרכו הפרטית והציבורית של משה פראגר - דמות מפתח חרדית ביישוב ובישראל

(מאגר ביבליוגרפי)
מלי איזנברג , עבודת דוקטור , אוניברסיטת בר־אילן
משה פראגר (199 - 1989) סופר ופובלציסט חרדי המזוהה ביותר עם זיכרון השואה, מייסד 'גנזך קידוש השם', ומי שהותיר חותם משמעותי על התודעה הציבורית בישראל בענין זה. בעוד שבראשית ימי המדינה השתלב יפה בעילית המובילה, מאז שנות החמישים עבר תהליך של 'התמגזרות', שכללה תפיסות מגזריות חרדיות, וכן ביקורת כלפי הממסד. בין השאר הוא אחראי לפיתוח מודל ה'גבורה הרוחנית' החרדית בתקופת השואה. המחקר מבוסס על ארכיונו הפרטי ש...

המשך קריאה >>

דת, מגדר ומשפט בפרשת עמנואל: מילים, קולות ופרשנויות

(מאגר ביבליוגרפי)
שולמית אלמוג ולטם פרי-חזן , מאמר , אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך
המאמר מתמקד בשני ייצוגים טקסטואליים תוצרי פרשת בית הספר בעמנואל. האחד – כרוז של האדמו"ר מסלונים, והשני – מכתב לבית המשפט העליון שנכתב בידי אם שבִּתה התחנכה בבית הספר. קריאה סמיוטית-השוואתית של שני הייצוגים חושפת כמה מאפיינים מעוררי עניין: הקהל שאליו פונה האדמו"ר מוגדר מראש באמצעות בחירה במדיום וברטוריקה המבטיחים קריאה הגמונית, התואמת את הקוד המקובל בקהילתו הפרשנית. מכתבה של האם מכוּון מלכתחילה לקה...

המשך קריאה >>

היבטים ייחודיים בטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית מהמגזר החרדי

(מאגר ביבליוגרפי)
חלי בן-מאיר ויעלה לבבי , מאמר , משרד הרווחה, ויצו והאגודה לקידום העבודה הסוציאלית
למרות גוף הידע המצטבר על תופעת הפגיעה המינית ודרכי הטיפול בנפגעים, רק חלק קטן מן הידע מתייחס להיבטים של עבודה עם קבוצות מיעוט. המגזר החרדי הינו קבוצת מיעוט בארץ, המתבססת על מחויבות לדת ולערכיה, וסולידריות משפחתית וקהילתית. מאפיינים אלו משפיעים הן על אופן ההתמודדות של הפרט, של המשפחה ושל הקהילה, עם טראומת הפגיעה המינית והשלכותיה, והן על המפגש הטיפולי עם הילד הנפגע ומשפחתו. המאמר מדגים בעזרת דוגמאות...

המשך קריאה >>

הפרעה, סיפור, טיפול: התערבות אסטרטגית נרטיבית רגישת תרבות באוכלוסייה חרדית

(מאגר ביבליוגרפי)
אליעזר ויצטום ויהודה גודמן , פרק , מאגנס
הפרק עוסק בביטויי מצוקה על פי 'פרדיגמה נרטיבית' כפי שעולה מסיפורים והתנהגויות של מטופלי-נפש בחברה החרדית. המטפלים הבחינו במקרים רבים בהם תוכן ביטויי המצוקה עוצב כנרטיב סביב דמויות על-טבעיות, המוכרות לפונים מן המכלול התרבותי והסמלי של התרבות היהודית. המטפלים כותבים מנסיונם שהחברה החרדית אינה הומוגנית, וישנם הבדלים משמעותיים בין פלגים שונים, המתבטאים גם בעיצוב ביטויי המצוקה וגם בהתערבויות הטיפוליות...

המשך קריאה >>

גדלות האדם' ו'שפלות האדם' בארץ לא זרועה: ישיבות המוסר 'סלבודקה' ו'נוברדוק' עולות לארץ ישראל 1925 – 1935.

(מאגר ביבליוגרפי)
שלמה טיקוצינסקי , פרק , האוניברסיטה העברית בירושלים, מאגנס -סכוליון
הפרק עוסק בהעתקתן של שתיים מ'ישיבות המוסר' מליטא לארץ ישראל בתקופת המנדט: 'סלבודקה' ו'נוברדוק'. בתקופה זו הונחו יסודותיו של הממסד הישיבתי הארצישראלי, שהפך לימים לתת-מגזר חרדי מוביל במדינת ישראל. היחס האמביוולנטי של הציבור החרדי האשכנזי כלפי המדינה, והמדיניות של 'סולידריות פטרונית' עם היישוב על כל מופעיה ומורכבותה – כל אלה יסודם בתקופת התאקלמותה של ישיבת 'סלבודקה' בארץ ישראל. לצידה, מה שהותירה נובר...

המשך קריאה >>

הקשר בין הפרופיל האישי, המשפחתי והקהילתי של נוער חרדי מנותק

(מאגר ביבליוגרפי)
יצחק יוגב , מאמר , משרד החנוך והתרבות - אגף הנוער, סדרת יזמות ומחשבות ‬
המאמר עוסק בניתוח תוצאות של סקר שבדק מאפיינים של בני נוער חרדי, הלומדים במסגרות חוץ-ביתיות הקולטות נוער וצעירים בסיכון במגזר החרדי. החידוש במחקר זה: הפניית תשומת הלב המחקרית לאוכלוסייה שעד כה לא הייתה אליה נגישות, בהבנת הקודים החברתיים הייחודיים לחברה החרדית בהקשר של "נוער חרדי במצבי סיכון וניתוק", ובבדיקת הקשר בין הפרופיל האישי ובין המשפחה והקהילה. אוכלוסיית המחקר כללה 68 מסגרות אשר הגדירו עצמן כ...

המשך קריאה >>
כללי

כותרת

עוד מידע